בטי דייוויס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון קישור לפירושונים |
|||
שורה 21:
'''בטי דייוויס''' (ב[[אנגלית]]: '''Bette Davis''';{{כ}} [[5 באפריל]] [[1908]] - [[6 באוקטובר]] [[1989]]) הייתה [[שחקנית קולנוע]], [[טלוויזיה]] ו[[תיאטרון]] [[אמריקנית]], הופיעה במגוון של [[סוגה|ז'אנרים]]: מ[[מלודרמה|מלודרמות]] פשע עכשוויות לצד [[סרט ביוגרפי|סרטי ביוגרפיות]] היסטוריים ולעתים גם ב[[קומדיה|קומדיות]]. בכל הסרטים הללו ידעה לגלם את הבחורה החזקה, כשהיא מגלמת דמויות באופן רב עוצמה ואף אינטנסיבי, וכמו כן נודעה בשל נכונותה לגלם דמויות שאינן זוהרות ואינן סימפטיות. הצלחתה הרבה ביותר הייתה בדרמות רומנטיות, אשר זיכו אותה בתיאורים לגלגניים כ"אשת פני הפוקר", בשל אופן משחקה הייחודי שנתן רצינות רבה לכל אחד מתפקידיה. דייוויס שנאה את הכינוי הזה. עוד סימן היכר לדייוויס הייתה ה[[סיגריה]] שתמיד נמצאת בהישג יד כשהיא על המסך, דבר שהביא לחיקויים רבים.
לאחר הופעותיה ב[[תיאטראות ברודוויי|ברודוויי]] דייוויס עברה ל[[הוליווד]] בשנת [[1930]], אך סרטיה הראשונים באולפן "[[סרטי יוניברסל]]" היו כישלונות. בשנת [[1932]] היא חתמה חוזה באולפן "[[האחים וורנר]]" שהזניק את הקריירה שלה. למרות שבשנת [[1937]] היא ניסתה לפרוש מהאולפנים, הקריירה שלה החלה לנסוק. עד סוף שנות ה-40 היא נחשבה לשחקנית המובילה בהוליווד. דייוויס הייתה ידועה בדייקנותה ועקשנותה, אשר לא פעם גרמו לה להסתכסך עם [[מפיק (קולנוע וטלוויזיה)|מפיקי קולנוע]], [[במאי]]ם ושחקנים עמיתים.
דייוויס ייסדה את "Hollywood Canteen" והייתה האישה הראשונה שעמדה בראש [[האקדמיה האמריקאית לקולנוע]]. היא זכתה פעמיים ב[[פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר|פרס אוסקר]] והשחקנית הראשונה שצברה עשר מועמדויות לפרס בקטגוריות של משחק. בנוסף, היא הייתה האישה הראשונה שזכתה בפרס למפעל חיים מ[[מכון הסרטים האמריקאי]]. דייוויס ציינה שקריירתה באה על חשבון חייה האישיים. היא התחתנה ארבע פעמים, התגרשה שלוש פעמים והתאלמנה פעם אחת. היא גידלה את ילדיה בתור [[אם חד הורית]]. בשנותיה האחרונות, היא חלתה ב[[סרטן השד]]. בשנת [[1999]], היא דורגה במקום השני אחרי [[קתרין הפבורן]] בתור [[מאה שנים... מאה כוכבים|השחקנית הטובה ביותר בכל הזמנים]] של מכון הסרטים האמריקאי.
שורה 36:
אחרי כמה חודשים שבהם היא שיחקה בשורה של סרטים כושלים, מפיקי "[[סרטי יוניברסל]]" רצו לסיים איתה את החוזה שעליו היא הייתה חתומה. [[ג'ורג' ארלייס]] ליהק אותה לסרטו "[[האיש שגילם את אלוהים]]" ([[1932]]) שזיכה אותה בביקורות מהללות. בעקבות כך היא חתמה חוזה באורך חמש שנים עם "[[האחים וורנר]]".
בשנת [[1932]] דייוויס נישאה להאם נלסון שסלד מהתקשורת ומתהילתה של אשתו. הוא התקומם על השוואות השכר בינו לבין דייוויס. והוא מנע ממנה לרכוש בית בהוליווד עד שהוא לא יוכל בעצמו לממן אותו. במהלך נישואיה עם נלסון היא [[הפלה מלאכותית|הפילה]] מספר פעמים.
לאחר כ-20 סרטים בהם השתתפה, היא הופיעה בסרט "[[בכבלי אנוש (סרט, 1934)|בכבלי אנוש]]" ([[1934]]) שזיכה אותו בביקורות מהללות על תפקידה הראשי. בסרט זה היא גילמה תפקיד של אישה מרושעת שהבליט את כישורי המשחק שלה. בנוסף היא זכתה להערכה רבה מצד עמיתה השחקן [[לסלי האווארד]] והבמאי [[ג'ון קרומוואל]].
ה[[מגזין]] "[[לייף]]" הגדיר את הופעתה בסרט כטובה ביותר שנראתה על גבי האקרנים ב[[ארצות הברית]]. דייוויס קיוותה שאולפני "האחים וורנר" ילהקו אותה לתפקידים משמעותים, אך היא התבדתה כאשר [[ג'ק וורנר]] סירב ללהק אותה לתפקיד ב"[[זה קרה לילה אחד]]" ובמקום זה ליהק אותה ל"[[עקרת בית (סרט)|עקרת בית]]" הלא מצליח. באותה שנה כשדייוויס לא קיבלה מועמדות ל[[פרס אוסקר]] החל קמפיין במטרה לזכות אותה במועמדות שהובל על ידי השחקנית המועמדת לפרס מאותה שנה, [[נורמה שירר]], והעיתון "The Hollywood Citizen News". לבסוף האקדמיה החליטה להעניק לה מועמדות לא רשמית לפרס.
שורה 70:
===דעיכת הקריירה (1945-1949)===
בשנת [[1945]] דייוויס נישאה ל[[וויליאם גרנט שרי]]. באותה שנה היא ויתרה על תפקיד בסרט "[[מילדרד פירס (סרט)|מילדרד פירס]]" שזיכה את [[ג'ואן קרופורד]] ב[[פרס אוסקר]] ושיחקה בסרט "[[התירס הירוק]]". למרות שמפיקי הסרט רצו שהדמות של דייוויס תהיה צעירה, האחרונה התעקשה לדבוק במקור ולהיות מבוגרת. הסרט זכה להצלחה כלכלית וביקורתית גדולה.
[[קובץ: Bette davis beyond the forest.jpg|שמאל|ממוזער|240px|"[[מעבר ליער (סרט, 1949)|מעבר ליער]]" ([[1949]]) הפך להיות סרטה האחרון של דייוויס באולפני "[[האחים וורנר]]" לאחר 17 שנים.]]
סרטה הבא "[[חיים גנובים]]" ([[1946]]) נעשה בהפקתה. הסרט קיבל ביקורות שליליות אך הכניס כ-2.5 מיליון דולר. בשנת [[1947]] [[מחלקת האוצר של ארצות הברית|משרד האוצר האמריקאי]] החשיב אותה לאישה המרוויחה ביותר בארצות הברית.
דייוויס ויתרה על תפקיד בסרט "[[נרדפת]]" ([[1947]]) שזיכה את קרופורד במועמדות לפרס אוסקר עקב היותה בהריון. באותה שנה היא ילדה את בתה, [[ברברה דייוויס שרי]], והיא שקלה לפרוש מעולם הבידור. אך לאחר שיחסיה עם בעלה עלו על שרטון היא החליטה להמשיך בעבודתה.
שורה 81:
===קריירה עצמאית (1949-1960)===
[[קובץ: Bette_Davis_and_Gary_Merrill_in_All_About_Eve.jpg|ימין|ממוזער|230px| דייוויס ובעלה, [[גארי מריל]], על סט הסרט "[[הכל אודות חוה]]" ([[1950]]). השנים התגרשו בשנת [[1960]].]]
לאחר ניכורה מבעלה, דייוויס נחשבה לשחקנית דועכת. אולם היא החליפה את [[קלודט קולבר]] שנפצעה בסרט "[[הכל אודות חוה]]" ([[1950]]), בו גילמה כוכבת [[תיאטרון]] ותיקה המרגישה ששחקנית צעירה מאיימת על מקומה. על משחקה זה היא זכתה בפרס השחקנית ב[[פסטיבל קאן]]. הסרט היה הצלחה כבירה וזכה ב[[פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר]]. בסט הסרט היא פגשה את חברתה לעתיד, [[אן בקסטר]], ובעלה לעתיד, [[גארי מריל]]. משפטה מהסרט - "Fasten your seatbelts, it's going to be a bumpy night." - נחשב לאחד מהציטוטים הידועים ביותר בתולדות הקולנוע.
באותה שנה היא התגרשה מבעלה, וויליאם שרי, והתחתנה עם מריל. מריל אימץ את ביתה והם עברו ל[[בריטניה]]. בנוסף, הם אימצו ילדה נוספת בשם מארגוט. ביחד הם הצטלמו לסרט "[[רעל נוסף לאדם]]" ([[1951]]) שהיה כישלון חרוץ. למרות מועמדות נוספת ל[[פרס אוסקר|פרס האוסקר]] על תפקידה בסרט "[[הכוכבת (1952)|הכוכבת]]", רבים טענו שקריירתה עדיין בנסיגה.
בשנת [[1952]] היא הופיעה ב[[תיאטרון]] לאחר שנים של היעדרות ממנו. דייוויס לא הייתה מרוצה מחזרתה לשם עקב חוסר ניסיונה בתחום זה. בנוסף, היא נותחה עקב [[דלקת העצם]] שבה היא לקתה. ביתה, מארגוט, סבלה מנזק מוחי ונשלחה למוסד מיוחד. דייוויס ומריל החלו לריב וביתה [[ברברה שרי דייוויס]] העידה, שנים לאחר מכן, על [[אלימות במשפחה|התעללות]] מצד אימה.
שורה 105:
[[קובץ: DavisTaylor.jpg|ימין|ממוזער|200px| דייוויס (משמאל) ו[[אליזבת' טיילור]] במהלך הופעה משותפת בשנת [[1981]].]]
בשנות ה-70 דייוויס שיחקה בשתי סדרות טלוויזיה שנכשלו עקב [[מדרוג (רייטינג)|רייטינג]] נמוך. בנוסף היא שיחקה בתפקידי משנה בסרטים "[[קורבן שרוף]]" ו"[[היעלמותה של איימי]]" (שניהם בשנת [[1976]]). בסרטים היא שיחקה לצד [[קארן בלק]] ו[[פיי דאנאוויי]] בהתאמה. במהלך צילומי הסרטים היא כינתה אותן לא מקצועיות.
בשנת [[1977]] דייוויס קיבלה פרס מפעל חיים מה[[מכון הסרטים האמריקאי]], וכך הפכה להיות האישה הראשונה שהגיעה להישג זה. באירוע קבלת הפרס השתתפו שחקנים ובמאים כמו [[ויליאם ויילר]], [[ג'יין פונדה]], [[הנרי פונדה]], [[נטלי ווד]] ו[[אוליביה דה הבילנד]]. הכרה זו עוררה מחדש את קריירתה והיא השתתפה במיני סדרה "[[הסוד האפל של בית הקציר]]" והסרט "[[מות על הנילוס (סרט, 1978)|מוות על הנילוס]]" המבוסס על ספרה של [[אגאתה כריסטי]] (שניהם בשנת [[1978]]). היא קיבלה [[פרס אמי]] על משחקה לצד [[ג'ינה רולנדס]] בסרט טלוויזיה "[[זרים: סיפורה של אם ובת]]" ([[1979]]) ומועמדויות נוספות לפרס על תפקידיה ב"[[אמא לבנה]]" ([[1980]]) ו"[[גלוריה הקטנה... סוף טוב]]" ([[1982]]). בנוסף, היא שיחקה בשני סרטי [[חברת וולט דיסני|דיסני]]; "[[החזרה מהר הקסמים]]" ([[1978]]) ו"[[תעלומה ביער]]" ([[1980]]).
שורה 118:
לאחר צילומי הסרט "[[רצח עם מראות]]" ([[1985]]), דייוויס הסתכסכה עם בתה [[ברברה דייוויס שרי]] עקב פרסום ספרה " My Mother's Keeper" שתיאר את דייוויס כאם מתעללת. ביקורת רבה הוטחה בדייוויס שרי בטענה שהיא הוציאה דברים מהקשרם. ה[[עיתונאי]] [[מייק וולאס]] מ"[[60 דקות]]" הראה קטע בו דייוויס שרי מודה שהיא מאמצת שיטות הוראה מאימה. גרושה של דייוויס, [[גארי מריל]], הגן עליה וטען שדייוויס שרי מונעת מאכזריות ותאבת בצע. דייוויס אף נישלה את בתה מירושתה. ביומנה של דייוויס, היא ציינה את תדהמתה מבגידתה של בתה. היא אף הפריכה כמה טענות מהספר.
באותן שנים, דייוויס השתתפה בסרט הטלוויזיה "[[כשהקיץ נגמר]]" ([[1986]]) וסרטו של [[לינדסי אנדרסון]] "[[לווייתני אוגוסט]]" לצד [[ליליאן גיש]] ([[1987]]). הסרט זכה לביקורות חיוביות. הופעתה האחרונה של דייוויס הייתה בסרטו של [[לארי כהן (קולנוען)|לארי כהן]] "[[אם חורגת מרשעת]]" לצד [[ברברה קאררה]] ([[1989]]). בעקבות הידרדרות בבריאותה של דייוויס, כהן שיכנע אותה לפרוש מהסרט שיצא רק לאחר מותה.
לאחר פרישתה מהקולנוע, דייוויס התארחה בתוכניות אירוח של [[ג'וני קרסון]], [[ג'ואן ריברס]], [[לארי קינג]] ו[[דייוויד לטרמן]]. בהם היא דיברה על הקריירה המפוארת שלה, אך היא סירבה לדבר על בתה.
בין השנים [[1988]] ל-[[1989]] דייוויס קיבלה פרסים רבים על מפעל חיים; [[פרס מרכז קנדי]], פרס [[לגיון הכבוד]] מ[[צרפת]], פרס "Campione d'Italia" מ[[איטליה]] ופרס [[מרכז לינקולן]]. בשנת [[1989]] היא התעלפה במהלך טקס פרסים, מאוחר יותר התברר לה שמחלת הסרטן חזרה לגופה.
שורה 127:
==הוקרה ומורשת==
[[קובץ: Grauman's Chinese Theatre, bette davis.JPG|ימין|ממוזער|170px| חתימתה של דייוויס וטביעת ידה ב[[שדרת הכוכבים של הוליווד]].]]
דייוויס לא החשיבה את עצמה ליפה בניגוד לבנות דורה. היא טענה שעובדה זאת הקשתה עליה בתחילת דרכה. בנוסף, דייוויס לא נמנעה מלמתוח ביקורת על הוליווד, על השחקנים איתם עבדה ואף על עצמה, באופן שנון ולעתים עוקצני.
דייוויס נטתה לבחור תפקידים לא מחמיאים כמו של רוצחות ונשים מזדקנות שזיכו אותה בביקורות מהללות. היא הייתה השחקנית הראשונה בדורה שבחרה לעסוק בזה בעוד חברותיה נמנעו מזה. השחקנית [[קלודט קולבר]] ציינה שזה מה שהקל על דייוויס להצליח בתור שחקנית מבוגרת ב[[הוליווד]].
בשנת [[1989]], כמה חודשים לפני מותה של בטי דייוויס, היא הפכה להיות אחת מהשחקניות היחידות שהופיעו על עמוד השער של ה[[מגזין]] "[[לייף]]". מותה סוקר בכל רחבי העולם בעמודים ראשיים כ"סיום נוסף של פרק בתור הזהב של הוליווד". השחקנית [[אנג'לה לאנסברי]] הגדירה אותה כאמנית גדולה המשמשת השראה לדור חדש של שחקנים.
לרגל חגיגות מאה שנה להולדתה של דייוויס, משרד הדואר ה[[אמריקאי]] הוציא בול מיוחד לזכרה הנושא את דמותה כמרגו צ'נינג מהסרט "[[הכל אודות חוה]]" ([[1950]]). בטקס שנערך ב[[אוניברסיטת בוסטון]] נאמו בנה, מייקל מריל, והשחקנית, [[לורן באקול]].
בשנת [[1997]] מנהלי עיזבונה של דייוויס, מייקל מריל וקתרין סאמרק, הקימו את "קרן בטי דייוויס" שמעניקה [[מלגה (חינוך)|מלגות]] לשחקנים ושחקניות מבטיחים.
שורה 160:
|
* מועמדות על [[ועתה, הנוסע]] - [[1942]]
* מועמדות על [[מר סקפינגטון]] - [[1944]]
* מועמדות על [[הכל אודות חוה]] - [[1950]]
* מועמדות על [[הכוכבת (1952)|הכוכבת]] - [[1952]]
שורה 173:
* [[אישה מסומנת]] ([[1937]]). בתפקיד: מארי.
* [[איזבל (סרט)|איזבל]] ([[1938]]). בתפקיד: ג'ולי.
* [[ניצחון אפל]] ([[1939]]). בתפקיד: ג'ודית טראהרן.
* [[המשרתת הזקנה]] ([[1939]]). בתפקיד: שארלוט לובל.
* [[חייהם הפרטיים של אליזבת' ואסקס]] ([[1939]]). בתפקיד: המלכה אליזבת.
* [[כל זה וגן העדן גם]] ([[1940]]). בתפקיד: הנרייטה דה לוזי-דספורטס.
* [[המכתב (סרט, 1940)|המכתב]] ([[1940]]). בתפקיד: לסלי קרוסבי.
* [[השועלים הקטנים]] ([[1941]]). בתפקיד: רג'ינה גידנס.
* [[האיש שבא לסעוד]] ([[1942]]). בתפקיד: מאגי קאטלר.
* [[בזה חיינו המשותפים]] ([[1942]]). בתפקיד: סטנלי טימברלייק.
* [[ועתה, הנוסע]] ([[1942]]). בתפקיד: שרלוט וייל.
* [[שמור על הריין]] ([[1943]]). בתפקיד: שרה מולר.
* [[מר סקפינגטון]] ([[1944]]). בתפקיד: פאני טראליס סקפינגטון.
* [[חיים גנובים]] ([[1946]]). בתפקיד: קייט בוסוורת'/ פטרישיה בוסוורת'.
* [[הכל אודות חוה]] ([[1950]]). בתפקיד: מארגו צ'אנינג.
* [[הכוכבת (1952)|הכוכבת]] ([[1952]])- בתפקיד: מרגרט אליוט.
* [[גברת ליום אחד]] ([[1961]]). בתפקיד: אפל אנני.
| |||