פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
 
=== ערוצי הטלוויזיה ===
* [[הערוץ הראשון]] - [[ערוץ טלוויזיה]] בו שובצו גם שידורים של [[הטלוויזיה החינוכית]] בחלק משעות היום. בהדרגה החל מ-[[2010]] שידורי רשות השידור בו, נעשו באיכות [[HDTV|HD]].
* [[ערוץ 33]] - ערוץ בשפה הערבית עבור [[ערביי ישראל|אוכלוסייה הערבית במדינת ישראל]].
 
ב-[[2 במאי]] [[1968]] החלה רשות השידור לשדר באופן קבוע שידורי טלוויזיה.
 
באפרילב[[אפריל]] [[1969]] החליטה מליאת רשות השידור לשנות את שמם של שידורי הטלוויזיה הישראלית ושל קול ישראל לשם אחד: "שידורי ישראל",{{הערה|{{דבר||שם חדש: שידורי ישראל למישדרי הרדיו והטלוויזיה|1969/04/22|00500}}}}{{הערה|{{מעריב|צבי לביא|הטלוויזיה תמשיך ב־3 ימי שידור|1969/04/21|00831}}}} ולאחר עשור החליטה המליאה להפוך החלטה זו,{{הערה|{{דבר||מליאת רשות השידור|1979/05/21|00209}}}} אך השימוש במונח "שידורי ישראל" המשיך במידה הולכת ופוחתת עד אמצע שנות השמונים.{{הערה|
{{מעריב||הגינות עתונאית נוסח מחלקת הספורט של שידורי ישראל|1985/06/27|02011}}}}
 
במשך השנים חלה הידרדרות חמורה במעמדה ובתפקודה של הרשות. ועדות ציבוריות{{הערה|הוועדה לבדיקת רשות השידור בראשותו של האלוף (מיל') רפאל ורדי משנת 2000; ועדת השידור הציבורי בראשות פרופ' חיים בראשית משנת 2000; הוועדה לרפורמה בשידור הציבורי בראשות מר רענן דינור משנת 2005 ועוד.}} אשר בחנו את הגורמים למצבה הקשה קבעו שהוא נובע בין היתר ממספר עובדיה הגדול, מעלויות שכרם הגבוהות, מהסכמי שכר קשיחים ומן החוק, שמקשה לנהלה במקצועיות וללא פניות בסביבה רבת ערוצי תקשורת. מחברי הדוחות המליצו בין היתר על שינויים מבניים ברשות ועל שינויים בחוק.{{הערה|שם=מבקר המדינה|מתוך דוח מבקר המדינה 2011, פרק רביעי - גופים העוסקים בתחום השידור, עמ' 395}}
 
בחודש [[יולי]] [[2007]] אישרה מליאת הרשות תוכנית כוללת לשינוי ארגוני בה שיאפשר שידור ציבורי ברמה נאותה ובאמצעים סבירים. כחלק מהמהלכים ליישום הרפורמה נחתם באפרילב[[אפריל]] [[2009]] הסכם בין רשות השידור ומשרד האוצר לבין ארגוני העובדים המייצגים את עובדיה, ולפיו יפרשו ממנה 700 עובדים לאחר חתימת הסכמי עבודה חדשים.{{הערה|שם=מבקר המדינה}} במסגרת הרפורמה פרשו מתפקידם אישים בולטים בשידורי הרשות, דוגמת [[דליה מזור]].
 
בחודש [[יולי]] [[2013]] שכר שר התקשורת, [[גלעד ארדן]], חברת ייעוץ חיצונית לבחינת עתיד רשות השידור, על מנת להחליט האם נכון לסגור את הרשות.{{הערה|{{כלכליסט|אופיר דור|חברת ייעוץ חיצונית תכריע אם רשות השידור תיסגר|3608279|23 ביולי 2013}}}} לאור הנתונים הוקמה "ועדת לנדס" וזו פרסמה את החלטותיה בראשית [[מרץ]] [[2014]]. לפי הסיכומים שהתקבלו, תבוטל אגרת הטלוויזיה החל מ-[[1 באפריל]] [[2015]] ובמקום רשות השידור יוקם גוף שידורים חדש.{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|ארדן: אגרת הטלוויזיה תבוטל בתוך שנה, תוקם רשות שידור חדשה|1000922267|6 במרץ 2014}}}}{{הערה|{{גלובס|[[לי-אור אברבך]]|הממשלה אישרה את סגירת רשות השידור וביטול האגרה|1000936098|4 במאי 2014}}}}
 
=== הקמת תאגיד השידור הישראלי ופירוק רשות השידור ===
בניהולם של ויזנטל וחסון בוצעו מהלכים שהביאו לשינויים רבים ברשות השידור - הן במתכונת השידורים והן בזהות מגישי התוכניות, בטלוויזיה וברדיו: אושרו לשידור התוכניות "[[היהודים באים]]" ו"[[לאטמה]]", ולעומת זאת, בוטלו שידורים בעברית ב[[ערוץ 33]] (שבע שעות יומיות שכללו מהדורת חדשות מדי שעה) ובוטל שידורה של מהדורת החדשות באנגלית בערוץ הראשון. נוסף על כך, מהדורת "[[מבט]]" בערוץ הועברה לשעה 20:00 והוארכה לשעה. גם מהדורת החדשות במוצאי שבת ותוכנית האקטואליה היומית של [[גאולה אבן]] הוארכו מחצי שעה לשעה. ברשת ב' הופסק שידור תוכניתו של [[יוני בן מנחם]], אשר ספגה ביקורת ממבקר המדינה על עצם קיומה במקביל להיותו של המגיש מנהל ברשות. בין השינויים הפרסונליים ניתן למנות את שיבוצם של מגישים קבועים לתוכנית הרדיו "[[הכל דיבורים]]", סיום תפקידם ברשות השידור של מגישי הספורט [[יורם ארבל]] ו[[דני נוימן]] ולעומת זאת, חזרתם של [[זוהיר בהלול]] ומשה פרימו לרשת ב', מינוי [[יעקב אילון]] למגיש "[[מבט]]"{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|יעקב אילון יגיש את מהדורת "מבט" בערוץ הראשון|advertising/1.2505378|6 בדצמבר 2014}}}} (והרשות אף סיכמה על שידור המהדורה במספר רשתות ב[[רדיו אזורי]]{{הערה|[http://ice.co.il/article/view/400287 יעקב אילון Vs יונית לוי: במקביל לרשת ב' - 'מבט' תשודר ברדיו ת"א ורדיו חיפה], באתר [[אייס (אתר אינטרנט)|ICE]]{{כ}}, 4 בינואר 2015}}) ושיבוץ מגישיה עד אותה עת, [[אמיר איבגי]] ו[[מירב מילר]], לתוכנית העוסקת ב[[הבחירות לכנסת העשרים|בחירות 2015]].{{הערה|{{וואלה!|דוד ורטהיים|עכשיו זה רשמי: יעקב אילון יגיש את מבט|2808218|6 בדצמבר 2014}}}} מלבד זה, יומן הערב של רשת ב', שצומצם כשנתיים קודם לכן לחצי שעה בלבד, הוארך לשעה וחצי.
 
במרץב[[מרץ]] [[2015]] מונה [[אלדד קובלנץ]] לעמוד בראש [[תאגיד השידור הישראלי|תאגיד השידור הציבורי]] החדש.{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|אלדד קובלנץ ינהל את הקמת רשות השידור החדשה|1001016514|8 במרץ 2015}}}} כמו כן, התאריך הראשון שנקבע לפרק את הרשות (ב-[[31 במרץ]] [[2015]]) נדחה, והוחלט לפרק את הרשות עד [[אוקטובר]] [[2015]].{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|עשרות מיליוני שקלים יוזרמו לרשות השידור תמורת פרישת עובדים ופינוי קרקעות|1.2672301|30 ביוני 2015}}{{ש}}[http://index.justice.gov.il/SitePages/OpenFile.aspx?d=6e912Mdhgu5lbUUjdGs76PH0byiiInXgTLNDoXXhjDc%3d צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס' 2), התשע"ה-2015], ק"ת 7527 מ-30 ביוני 2015}} ב-[[14 ביולי]] [[2015]] החל תהליך דחיה נוספת, עד ל-[[31 במרץ]] [[2016]].{{הערה|[http://www.ice.co.il/media/news/article/411775 כפי שפורסם באייס: מתווה אקוניס אושר - רשות השידור תיסגר ב-31 במארס 2016], באתר [[אייס (אתר אינטרנט)|אייס]], 19 ביולי 2015}} אך למרות זאת, שובצו החל מסוף ינואר סדרות חדשות (כמו "[[שטיסל]]") שצפויות להסתיים כחודש לאחר אותו תאריך.
 
[[קובץ:IsraeliTVBlack.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[בניין הטלוויזיה הישראלית]] בירושלים מעוטר בבד שחור לאות מחאה על סגירת הרשות, [[מרץ]] [[2017]]]]
ב-[[28 ביולי]] [[2015]] שודרה בפעם האחרונה בערוץ הראשון התוכנית "פוליטיקה" עם [[עודד שחר]] שהייתה משודרת [[פופוליטיקה|בגלגולים שונים]] משנת [[1992]].
 
בספטמברב[[ספטמבר]] [[2015]] עלה לאוויר האתר הרשמי של תאגיד השידור הישראלי ובו מכרזים לאיתור סמנכ"לים ולמיתוג.{{הערה|[http://ipbc.org.il/ תאגיד השידור הישראלי]}} בו בזמן החלה בניית הדירקטוריון הגוף החדש. עד סוף [[אוקטובר]] [[2015]] פרשו כ-300 עובדי הרשות. ביניהם: [[ענת דוידוב]], [[בני דודקביץ']], [[רויטל עמית]], [[איתי ורד]], [[דודי נסים]], [[יעל איילון]], [[עומר ריטה]], וצוותי ההפקה של "[[הכל דיבורים]]" ו"[[סדר יום]]".{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|עובדי רשות השידור עוזבים: 300 יפרשו עד סוף אוקטובר|1001070895|30 בספטמבר 2015}}}} מאוחר יותר פרשה גם [[איילה חסון]], שהייתה בין היתר מנהלת חטיבת החדשות ומגישת "[[יומן (מגזין חדשות)|יומן]]", ועברה להגיש את המהדורה המקבילה ב[[ערוץ 10]].
 
בפברוארב[[פברואר]] [[2016]] נודע כי הערוץ הראשון סירב להשתתף במכרז למשחק המרכזי ב[[ליגת העל בכדורסל]] עקב חוסר ודאות בעניין הסגירה, והמשחק הועבר ל[[ערוץ 5]].
 
ב-[[8 במרץ]] [[2016]] נדחתה סגירת רשות השידור פעם נוספת, ל-[[1 באוקטובר]] 2016.{{הערה|{{כלכליסט|[[אלירן מלכי]]|חוזרים למועד המקורי: תאגיד השידור צפוי להיפתח בראשית אוקטובר|3683055|16 במרץ 2016}}}}
 
בחודש [[מרץ]] [[2016]] הוחלט להעביר את האולפנים החדשים אל הגן הטכנולוגי של [[הר חוצבים]] ב[[ירושלים]],{{הערה|{{ynet|יעל פרידסון|סופית: רשות השידור החדשה תישאר בירושלים|4784547|29 במרץ 2016}}}} אך לאחר מכן הועברו למודיעין בשיתוף פעולה עם [[ערוץ 9]] ויועברו בשנים הקרובות לירושלים, זאת לאחר דרישות העירייה והממשלה.{{הערה|אלכסנדר כץ,[http://www.ice.co.il/media/news/article/428581 תאגיד השידור ישכור את מתחם ערוץ 9 במודיעין; ירכוש מבנה קבע בירושלים], באתר [[אייס (אתר אינטרנט)|אייס]], 10 במאי 2016}} סניף הרדיו הוקם בתל אביב.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=https://twitter.com/Hataagid/status/740490157430833152|כותרת=עבודות תשתית באולפני הרדיו החדשים בת"א|אתר=|תאריך=}}}} ב-[[27 ביולי]] 2016 נודע כי תאגיד השידור רכש מבנה קבע באזור התעשייה גבעת שאול בירושלים.{{הערה|{{כלכליסט|אלירן מלכי ואביב גוטר|תאגיד השידור רכש מבנה קבע בירושלים תמורת 100 מיליון שקל|3694207|27 ביולי 2016}}}}
 
במאיב[[מאי]] [[2016]] החל התאגיד בהפקה של [[פיילוט (ניסוי)|שידורי ניסיון]], המוצגים בדף ה[[פייסבוק]] שלו, תחת שם זמני - "התאגיד".{{הערה|{{וואלה!|נועה פרייס|כאן מתחילים שידורינו: התאגיד הציבורי התחיל לשדר - בפייסבוק|2965858|30 במאי 2016}}}} מספר עדכונים על תהליכי ההתארגנות וההקמה [https://twitter.com/Hataagid בדף טוויטר]. לתאגיד הוחתמו כ-600 עובדים.{{הערה|{{וואלה!|נועה פרייס|העובד ה-200 שחתם בתאגיד: יואב קרקובסקי|2980025|17 ביולי 2016}}}}{{הערה|{{ynet||גאולה אבן מצטרפת לתאגיד השידור|4879315|15 בנובמבר 2016}}}}
 
במרץב[[מרץ]] [[2017]] החלו ברשות השידור בשידורים המביעים מחאה כנגד סגירת רשות השידור, ובכללם התפרצות למהדורת מבט תוך כדי שידור והצגת שקופית רקע באולפן במחאה על סגירת רשות השידור,{{הערה|{{מעריב אונליין|משה כהן|עובדי רשות השידור התפרצו לאולפן 'מבט' באמצע המהדורה. צפו|news/israel/Article-577747|13 במרץ 2017}}}} הפרעה והפסקה בשידורי רשת ב',{{הערה|{{מעריב אונליין|אריק בנדר|עובדי רשות השידור הפסיקו את שידורי רשת ב': "אנחנו קורבן"|news/israel/Article-578045|16 במרץ 2017}}}} השמעת תשדירי רדיו המכילים הקלטות בהן אומר ראש הממשלה{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|ראש הממשלה אינו מרפה מתאגיד השידור: בוחן דחייה נוספת בהקמתו|advertising/1.3738175|9 בפברואר 2017}}}} שבכוונתו לשקם את רשות השידור, הקרנת הסדרה "היום זה אנחנו מחר זה אתם" המציגה את מהלך סגירת רשות השידור מנקודת מבטם האישית של אנשי רשות השידור בעוד הם מסקרים מבחינה עיתונאית את התהליך, ופתיחת מהדורות מבט כשהכיתוב "היום זה אנחנו מחר זה אתם" מוצג על קיר הווידאו באולפן.
 
ב-[[9 במאי]] [[2017]] החלו להיפסק שידורי הרשות בהדרגה. באותו יום שודרה מהדורת [[מבט]] האחרונה והסתיימו שידורי האקטואליה של [[הערוץ הראשון]]. ב-10 במאי הסתיימו שידורי האקטואליה של [[רשת ב']] למעט מבזקי חדשות שעתיים וכן שידורי [[ערוץ 33]]. ב-11 במאי הסתיימו שידורי [[רשת ג']]. בלילה שבין ה13 ל-14 במאי הסתיימו שידורי הערוץ הראשון לאחר שידור גמר האירוויזיון, אם כי למחרת בבוקר שידורי הטלוויזיה החינוכית בו שודרו כסדרם וננעלו בתוכנית "[[ערב חדש]]". ב-14 במאי בשעה 23:00 שודר המבזק האחרון של [[קול ישראל]] ברשות ושידורי הרשות נחתמו עם סיום שידורי תחנת [[88FM]]. במהלך הלילה שבין 14 ל15 במאי עד השעה 06:00 בבוקר הושמעה מוסיקה בכל תחנות הרדיו של קול ישראל ובטלוויזיה הוקרנה שיקופית המבשרת על סגירת הרשות ותום שידוריה. בשעות הבוקר הוחלפה השיקופית של הרשות בשיקופית של תאגיד השידור שבשרה על פתיחת השידורים בשעה 17:00.
 
עד אמצע חודש [[אוגוסט]] [[2017]], חלקים מאתר רשות השידור המשיכו לפעול, והחל מה-[[20 באוגוסט]] [[2017]] אתר רשות השידור מפנה באופן אוטומטי לאתר [[תאגיד השידור]], "כאן". ערוץ היוטיוב של רשות השידור הועבר לתאגיד כאן ושם הערוץ ביוטיוב שונה ל-לערוץ "כאן 11", כשם ערוץ הטלוויזיה. ערוץ הטוויטר של [[רשת ב']] הועבר גם הוא לתאגיד כאן, והפעילות בו המשיכה באופן שוטף.
[[קובץ:בזאת תמו שידורינו.png|500px|ממוזער|מרכז|"בזאת הסתיימו שידורינו!", אתר רשות השידור]]
 
==דוחות מבקר המדינה==
משרד [[מבקר המדינה]] בדק מפברואר ועד [[ספטמבר]] [[2010]] את הליכי מינוי מוסדות הרשות ואת קביעת תקציבה, מינוי בכירים והעסקת אנשי תקשורת בכירים, ומצא באלה ליקויי התנהלות חמורים.{{הערה|שם=אברהם1|1=דוד אברהם, [http://media.nana10.co.il/Article/?ArticleID=801590 מבקר המדינה על רשות השידור והעומד בראשה: "כשל ארגוני וניהולי"], באתר [[נענע10]], 17 במאי 2011}} המבקר מצא ליקוי חמור בהתנהלותו של מנכ"ל הרשות [[מוטי שקלאר]] בנושא העסקת עיתונאי, אליו התחייב בעל-פה שתוכניתו תופק. כמו כן המבקר בדק את הליכי מינוי חברי מליאת הרשות והביע חשש שהשיקולים למנויים לא היו נקיים מהשפעות פוליטיות. בנוסף נמצאו ליקויים בתפקודו של הוועד המנהל וליקויים גם בהליכי מינוי מליאת השידור.{{הערה|שם=אברהם1}}
 
עוד ביקר מבקר המדינה בחריפות את אופן תפקודם של הנהלת הרשות ומוסדותיה במשך שנים בנושא וכתב כי הדבר "הביא להיווצרות תרבות ארגונית פסולה שסטתה באופן ברור מדרך המלך של המינהל התקין".{{הערה|שם=אברהם2|1=דוד אברהם, [http://media.nana10.co.il/Article/?ArticleID=801597 המינויים הפסולים ברשות השידור: כך עבדה השיטה], באתר [[נענע10]], 17 במאי 2011}} כך לדוגמה מאז שנת [[2006]] לא אויש תפקיד מנהל הטלוויזיה בעברית במכרז, והמבקר מצא ליקויים בהליכי קבלת ההחלטות בנושא. מינויים ללא מכרז נעשו גם בקרב עובדי המטה.{{הערה|שם=אברהם2}}
 
מאז [[1995]], היה קיים ברשות השידור תפקיד [[אומבודסמן]] שפרסם מדי שנה דו"חות ביקורת.{{הערה|[http://www.iba.org.il/ombudsman/ בעמוד האומבודסמן]}}
 
==מנהלי רשות השידור==
משתמש אלמוני