הבדלים בין גרסאות בדף "משק המים בגוף האדם"

השליטה על משק המים בגוף אינה מסתכמת בקביעת נפח השתן. גם כניסת מים דרך מערכת העיכול נתונה להשפעה בעזרת מנגנון ה[[צמא]]. תחושת צמא היא תשוקה מודעת לשתיית מים.
 
אל מרכז הצמא שב[[מוח]], מגיעים גירויים מאוסמורצפטורים המנטרים את כמות המומסים שבפלזמת הדם וב[[נוזל מוחי שדרתי|נוזל המוחי שדרתי]]. אותם אוסמורצפטורים שמפעילים את שחרור הורמון נוגד השתנה, גורמים לתחושת צמא. מרכז הצמא מופעל גם על ידי ירידה בנפח הדם, עלייה ברמת אנגיוטנסין II ותחושת יובש ב[[פה]] וברירית ה[[ושט|וושט]]. מנגד, הרחבה של דפנותדפנ היי! אני רוצה להיות מפורסם בוויקיפדיה!!! ות מערכת העיכול המעידה על כניסת מזון ומים, מדכאת את פעילות מרכז הצמא.
 
מכל הגורמים המשפיעים על פעילות מרכז הצמא, המשמעותית ביותר היא רמת האוסמולריות של הנוזל החוץ-תאי. די בשינוי של כאחוז וחצי באוסמולריות כדי לעורר תחושת צמא.
משתמש אלמוני