בורגנות – הבדלי גרסאות

בשפות מודרניות שימשה המילה בורגני תחילה לכינוי מי שיושב במצודה או בעיר. מאוחר יותר, החל המושג לציין באופן כללי את אנשי הערים בני [[מעמד הביניים]]. באופן נגזר מההקשרים הכלכליים והפוליטיים של המעמד העירוני, החל "בורגני" להיות כינוי לטעם בינוני שאינו יוצא דופן, וגם כינוי לבעל תחומי עניין חומריים או [[קפיטליזם|קפיטליסטיים]].{{הערה|{{שמאל|bourgeois. 2017. In Merriam-Webster.com. Retrieved November 29, 2017, from https://www.merriam-webster.com/dictionary/bourgeois}}}}

 

מקור המילה העברית "בורגנות" הוא ב[[שפות הודו-אירופיות|שפות ההינדו-אירופיות]], בהן תצורות שונות של המילה "בּוּרְג", פירושן מגדל או מצודה. בצרפתית, למשל, מקור המילה המודרנית Bourgeoisie בכינוי לשוכני העיר. המונח נגזר מן הצרפתית העתיקה, בה המילה burgeis ציינה עיר מוקפת חומה.{{דרוש מקור}}

בהשפעת שפות אלו, גם במקורות חז"ל מופיעים הביטויים "בורגנין", בהקשר של מגדלים או מצודות: {{ציטוטון|רבי שמעון בן יוחי יכול אני לעשות שיהו מהלכין מצור לצידון מטבריה לציפורין על ידי מערות וע"י '''בורגנין''', ''"משה עשה להן שלשה צריפין ושלשה '''בורגנין'''"''}} (ירושלמי, עירובין). וכדוגמה לשימוש ב"בורגני" ככינוי ל"יושב בית", או איש עיר: {{ציטוטון|אין התורה יכולה להיתרגם כל צורכה אלא יוונית '''בורגני''' אחד בידא להם ארמית מתוך יוונית}} (ירושלמי, מגילה). המילה התגלגלה גם לערבית, בה פירוש המילה "'בורג'" (برج) הוא מגדל.{{דרוש מקור}}