אלי הורביץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים
שורה 1:
{{מפנה|אלי הורוביץ|אלי הורביץ (פירושונים)}}
[[קובץ:Eli Hurvitz.JPG|שמאל|ממוזער|200px|אלי הורביץ]]
'''אליהו (אלי) הורביץ''' ([[20 באפריל]] [[1932]] - [[21 בנובמבר]] [[2011]]{{הערה|[https://billiongraves.com/grave/%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5/21789377 אתר "Billiongraves"]}} [[1932]] - [[21 בנובמבר]] [[2011]]) היה [[תעשיין]] [[ישראלי]]. שימש מנכ"ל חברת "[[טבע תעשיות פרמצבטיות|טבע]]" בין השנים [[1976]]-[[2002]] ויו"ר חבר המנהלים שלה בין השנים [[2002]]-2002–[[2010]]. הורביץ הפך את "טבע" לחברה הגדולה בישראל ולחברת ה[[תרופה|תרופות]] הגנריות המובילה בעולם. כיהן כנשיא [[התאחדות התעשיינים]] וכיו"ר [[בנק לאומי לישראל|בנק לאומי]].
 
==ביוגרפיה==
[[קובץ:eli horvitz.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלי הורביץ בראיון למגזין [[כלכליסט]], בכנס צאצאי משפחת סלומון, כשלושה שבועות לפני פטירתו]]
נולד לצבי וציפורה הורביץ בשנת 1932 ב[[ירושלים]]. בשנת [[1934]] עבר עם משפחתו ל[[תל אביב]], בהשבה למד בבית ספר כרמל ולאחר מכן ב[[עירוני א']]. במהלך [[מלחמת העצמאות]] הפסיק לזמן מה, עם בני מחזורו, את לימודיו, ולאחר מכן השלימם.
 
===קריירה צבאית===
התגייס ל[[צה"ל]] במסגרת ה[[נח"ל]] ונמנה עם מקימי קיבוץ [[תל קציר]] בושבו היה חבר.
 
במהלך שירות ה[[מילואים]] עבר בשנת [[1956]] [[קורס קצינים]] וקורס קציני [[חיל התותחנים|תותחנים]]. ב[[מלחמת סיני]] היה קצין בגדוד מרגמות כבדות 340 ב[[חטיבת יפתח]], ב[[מלחמת ששת הימים]] היה קצין ניהול אש בגדוד, ב[[מלחמת ההתשה]] שירת כסמג"ד ומפקד הגדוד. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] פיקד על "כוח אלי" בחזית המצרית, כוח לא אורגני שהורכב בזמן המלחמה מיחידות [[מרגמה|מרגמות כבדות מתנייעות]]. הורביץ המשיך להתקדם במילואים בסולם הדרגות והתפקידים, עבר קורס מפקדי גדודים ובתפקידו האחרון בשירות שימש סגן מפקד אגד ארטילרי בדרגת [[סגן אלוף]].
 
==טבע==
בשנת 1953 נשא לאישה את דליה סלומון, בת לבעלי מפעל אסיא לתרופות, אחותה של [[רות חשין]] מנהלת [[הקרן לירושלים]], ואשת שופט [[בית המשפט העליון]] [[מישאל חשין]]. כסטודנט ל[[כלכלה]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]] החל לעבוד כלבורנט בחברת "אסיא", ובמהרה עבר לתחום הניהול, התמחור והחשבונות. הוא התקדם במהירות בסולם הדרגות, התקדמות שלצד כישרונו תרמה לה גם היותו חלק ממשפחת סלומון, ממייסדות "אסיא", בהיותו נשוי לבת המשפחה, דליה סלומון. בשנת 1963 הוא הצליח לנהל במהירות ויעילות את המשא ומתן עם עובדי מפעל "צרי" שנרכש אותהבאותה עת, כאשר לרובם העניק פיצויים והשאר שולבו במפעלי אסיא{{הערה|{{מעריב|יצחק דיש|האיש שהביא צרי לטבע|1976/10/01|02800}}}}. בעקבות זאת מונה הורביץ למנהל אסיא. בשנת 1968, רכשה אסיא את טבע, והורביץ ניהל את ההתנהלות מול העובדים שבקשו בתחילה למנוע את הרכישה{{הערה|{{דבר||פועלי טבע חוזרים לעבודה|1968/10/06|00906}}}}. ב-[[1976]] הייתה הושלם המיזוג של אסיא וטבע, והורביץ היה למנכ"ל קבוצת "טבע". באותה שנה זכה ב[[פרס התעשייה]] בקטגוריית הכימיה{{הערה|{{דבר||7 מנהלים חתני פרס התעשייה|1976/06/08|00903}}}}.
 
בהגיעו לגיל 70 פרש ממנכ"לות "טבע" והותיר את ההובלה ל[[ישראל מקוב]], כשהוא עצמו מתמנה ליו"ר הדירקטוריון.
 
==פעילות ציבורית==
באמצע שנות השבעים כיהן כמנכ"ל [[מכון היצוא]]{{הערה|{{דבר||שר האוצר דחה תביעת היצואנים להגדיל התמריצים|1975/01/14|00307}}}} ומסוף שנות ה-70 כיהן במועצת המנהלים של [[בנק לאומי לישראל]]{{הערה|{{מעריב|דוד ליפקין|עשרת המופלאים של בנק לאומי|1987/01/11|00307}}}}.
ב-[[1981]] מונה לנשיא התאחדות התעשיינים. במאי [[1986]] מונה ליו"ר דירקטוריון בנק לאומי בשעתו הקשה ביותר של הבנק, אחרי [[משבר מניות הבנקים]]. המינוי עבר במועצת המנהלים ברוב מוחץ אך בהימנעות של [[ארנסט וודק]] ו[[יחזקאל הרמלך]] שטענו שהורביץ נושא באחריות לוויסות מניות הבנקים כחבר מועצת המנהלים בתקופת הויסות, למרות שהוא הביע את דעתו נגד הויסות, ולכן לא ראוי שיתמנה לתפקיד{{הערה|{{מעריב||מאיר ינהל התיק הכלכלי|1986/05/15|00900}}}}. הורביץ הודיע עם מינויו שיכבד את כל הסכמי הפרישה עם ארנסט יפת{{הערה|{{מעריב|דוד ליפקין|יפת התפטר|1986/05/12|00909}}}} והתעקש להמשיך לאפשר את כהונתו של יפת בתפקיד בכיר בשלוחה של בנק לאומי בחוץ לארץ{{הערה|{{מעריב|דוד ליפקין ועודד שורר|הורביץ נחוש בדעתו: יפת ימלא תפקיד בכיר|1986/05/16|00102}}{{ש}}{{מעריב|דוד ליפקין ועודד שורר|מה שהשיג בנקאי שנולד בנקאי|1986/05/16|00302}}}}. הורביץ חילק את זמנו בין בנק לאומי לניהול טבע. באוקטובר 1986, בעקבות ביקורת ציבורית, החליט הדירקטוריון בראשותו על קיצוץ חלק משכר הבכירים בבנק. בינואר 1987, עם התעצמות הלחץ הציבורי שכלל גם שביתה של עובדי הבנק, הורה [[מיכאל ברונו]] להורביץ לחקור את פרשת פיצויי הפרישה של יפת מהבנק. אולם הורביץ החליט מיידית להתפטר, למרות שטען שהטעות של מתן פיצויים מוגזמים ליפת, שהוא היה מעורב בה, אינה כשל ולא ראוי היה לדרוש את התפטרותו{{הערה|{{מעריב|דוד ליפקין|הורביץ, אני פורש בניגוד לדעתי|1987/01/14|01302}}{{ש}}{{מעריב||דולצין: הורביץ אמר לי מוטב שלא תדע איך גמרנו עם יפת|1987/01/14|01300}}}}.
 
==שנים מאוחרות==
שורה 25:
הורביץ הועמד לדין בעבירות מס עקב אי דיווח על הכנסות בסך מיליוני דולרים בקשר לפעילותו כיושב-ראש דירקטוריון פרומדיקו והורשע בבית המשפט המחוזי על ידי השופטת [[אילה פרוקצ'יה]]. על החלטה זו ערער ל[[בית המשפט העליון]]. ערעורו התקבל והוא זוכה פה אחד ב[[פסק דין פרומדיקו]]{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/99/820/011/Q09/99011820.q09.htm ע"פ 1182/99]}}.
 
בשנת תשס"ב זכה ב[[פרס ישראל]] על מפעל חיים.
 
מאז פרישתו ממנכ"לות טבע היה פעיל במיזמים רפואיים חדשנים והיה אחד ממשקיעי ומקימי [[בית הספר לרפואה בצפת]].
 
בשנת [[2010]] קיבל תואר ד"ר לשם כבוד מ[[אוניברסיטת בר-אילן]]. ובשנת [[2011]] קיבל את אות עמית כבוד של [[המרכז האוניברסיטאי אריאל]]. הורוביץ קיבל את הפרס על תרומתו רבת השנים לקידום ה[[תעשייה]] עתירת הידע, ה[[כלכלה]] והחברה ב[[ישראל]]{{הערה|1=[http://www.purecomm.org.il/Index.asp?ArticleID=1086&CategoryID=78&Page=5 אלי הורוביץ קיבל את אות עמית כבוד של [[המרכז האוניברסיטאי אריאל]]]}}.
 
בנובמבר [[2009]] אובחן כלוקה ב[[לימפומה|סרטן הלימפה]], הוא עבר טיפולים והחלים מהמחלה. נפטר ב-[[21 בנובמבר]] [[2011]] כתוצאה מ[[אלח דם]]{{הערה|{{גלובס|רנן נצר|"הטיפול שאבי, אלי הורביץ, קיבל היה גרוע בכל הרמות"|1000727018|24 בפברואר 2012}}}}, והובא לקבורה ב-[[24 בנובמבר]] ב[[בית הקברות גבעת השלושה]].
שורה 38:
הורביץ היה מזוהה עם [[מפלגת העבודה]], אך היה מקורב מאוד גם ל[[אהוד אולמרט]]{{הערה|1= אולמרט תמך במועמדותו של הורביץ למשרת שר אוצר בתקופת שלטונו של [[אריאל שרון]]. לאחר [[מלחמת לבנון השנייה]] מונה הורביץ, בהסכמת אולמרט, כחבר בוועדת שחק (לבדיקת מחדלי מלחמת לבנון השנייה) שהתפרקה, ולאחר מכן מונה כחבר בוועדה לבחינת תקציב הביטחון בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר [[דוד ברודט]].}}.
 
על אף הילת "הקוסם הכלכלי" שריחפה מעל ראשו והתבטאויותיו בנושאי כלכלת מדינה בכנסים שונים הודיע הורביץ שאין לו עניין בתפקיד שר האוצר - "אני טוב בניהול עסק. לא בפוליטיקה". עם זאת, הורביץ התבטא מפעם לפעם בנושאים פוליטיים. בתחום הכלכלי, כשהיה אחד מהמועמדים להחליף את שר האוצר המתפטר [[בנימין נתניהו]], קרא לתוכנית לצמצום העוני, ואמר שהרפורמות הכלכליות של נתניהו, הגם שתמך בהן, נעשו שלא מתוך הידברות, כראוי לדעתו. בתחום המדיני קרא להקמת [[גדר ההפרדה]], והודה ש"התפכח מאשליות" שהיו לו לאחר חתימת [[הסכם אוסלו]].
 
באוגוסט 2006, בעקבות [[מלחמת לבנון השנייה]] היה הורוביץ חבר בוועדת שחק, אותה הקים [[שר הביטחון]], [[עמיר פרץ]]. הוועדה, בראשות הרמטכ"ל לשעבר [[אמנון ליפקין-שחק]], בה היו חברים גם האלופים (במיל.) [[הרצל בודינגר]] ו[[אילן בירן]], פורקה עוד בטרם הספיקה לפעול, לאחר שבודינגר הודיע על פרישתו ממנה מ"סיבות אישיות", וזמן קצר אחר כך הוקמה [[ועדת וינוגרד]].
שורה 50:
==לקריאה נוספת==
* [[יוסי גולדשטיין]], '''אלי הורביץ''', [[הוצאת שוקן]], 2012.
* [http://bizkid.co.il/#book אלי הורביץ: משוטף כלים למנהל המצליח בישראל ], מאת: ליאור עילם, 2014, [[ספר אלקטרוני]] חינם לנוער.
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 56:
*{{מעריב|אורי גינוסר|אלי הורביץ: קשוח וחייכן|1986/05/16|01500}}
*{{מעריב|יעל פז מלמד|מישהו אוהב אותו שם למעלה|1985/12/27|11100}}
* {{TheMarker|אורה קורן|איך הגיע אלי הורביץ, היו"ר המיתולוגי של טבע, מהמטבח לתפקיד הנכסף|1.566441|12 במרץ 2010}}
* [http://www.education.gov.il/pras-israel/pras_15k.htm אלי הורביץ], באתר פרס ישראל
* [http://www.tamas.gov.il/NR/exeres/568E61D7-6D69-4AD8-970F-C9993E400263.htm אלי הורביץ], באתר משרד התמ"ת