הצבת גבולות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 13:
== מטרות הצבת הגבולות ==
* '''היבט אישי''' - היכולת לשליטה עצמית ודחיית סיפוקים, המועברות על ידי המבוגר המכוון, בהתאם לגיל הילד, עוזרות לו לרכוש נורמות התנהגות מוסריות ויכולת להבחין בין "אסור" ו"מותר" ובין "טוב" ו"רע". הפנמה של אותם ערכים מפחיתה התנהגות אלימה בקרב הילדים ומבנה התנהגות רצויה.{{הערה|שם=דה מלאך|דה מלאך, שחק. (2007). ילד משוחרר ילד ממושמע. בתוך: אור, א, בן אשר, ס (עורכות), המוכר והזר, 307-316.}}{{הערה|שם=פוקס|פוקס שבתאי, אורלי. (2007). גבולות ככלי להתמודדות עם בעיות התנהגות. פנים-(38), 92-100.}}{{הערה|שם=מאסס|מאסס, מילי. (2004). הגבולות שלהם המחויבות שלנו: על סמכותם ואחריותם של עובדים סוציאליים בתחום יחסי הורים ילדים. מגמות-מ"ג (3), 566-576}} אותם גבולות מאפשרים לילד ללמוד להתמודד במידה מסוימת של ביקורת, מבלי להישבר ומבלי לוותר או להגיב בתוקפנות. הוא אינו מחויב לחשוף את מחשבותיו ורגשותיו, את גופו ורכושו אם אינו רוצה בכך.{{הערה|שם=פוקס}}{{הערה|שם=טל|טל, קלודי. (2007). כמה מילים ומחשבות על גבולות בחינוך. הד הגן- ע"א (ד'')', 5-13.}}
* '''היבט חברתי''' - הצבת גבולות חשובה במסגרת חברתית וחיונית לקיומה, לכן יש צורך בהבנה שהזכויות והגבולות של כל אחד מהצדדים חשובים באותה מידה כלומר, לימוד הילד להציב את גבולותיו והעדפותיו תוך שמירה על גבולות האחר. למשל: לכבד את רצונם של אנשים שאינם רוצים לחשוף את מחשבותיהם, אזהרה מפני גירויים אסורים הנוגדים את הנורמות החברתיות ועוד. כמו כן, הצבת גבולות מקדמת תהליך נוסף של תחושת נפרדות מהזולת ומאפשרת לפרט לבנות יחסים חברתיים טובים ויציבים עם בני אותו גיל לטווח הארוך ולהסתגל למסגרת, לפתח טכניקות של משא ומתן, בקשה ופשרה במקום שקודם לכן היו רק דרישות{{הערה|שם=פוקס}}{{הערה|שם=טל}}.
| |||