אגודה שיתופית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קישורים חיצוניים: דומה לטקסט בוויקיטקסט אך אינו זהה לחלוטין |
←ניהול האגודה השיתופית: הרחבה |
||
שורה 18:
במושבי העובדים, בהם הייצור הוא נפרד, מטפלת האגודה השיתופית בשיווק התוצרת, ובעיבוד שטחים חקלאיים המשותפים לכל חברי המושב. בקיבוץ, בו אמצעי הייצור ותהליך הייצור הם משותפים, השיתוף מתבצע גם בתחומי הייצור, צריכה, חינוך, תרבות.
==רשויות האגודה==
שתי הרשויות החשובות ביותר באגודה שיתופית הן: האסיפה הכללית והוועד.
===האסיפה הכללית===
האסיפה הכללית היא אסיפת כל החברים באגודה השיתופית והיא הסמכות העליונה לקבלת החלטות באגודה השיתופית. לאסיפה מפורסם מראש סדר יום. באסיפה נמסרות הודעות מטעם הנהלת האגודה ונערכים דיונים בנושאים הנמצאים בסדר היום של האסיפה. לכל חבר באגודה יש זכות להשתתף בדיון ויש לו זכות הצבעה (קול אחד). ההצבעה על ההחלטות המוצעות מתקיימת, אם באסיפה עצמה ואם בצורה אחרת שאושרה באסיפה (כגון קלפי במועד מאוחר יותר).
כל אגודה שיתופית מחויבת לערוך לפחות אסיפה אחת בשנה, המכונה "האסיפה השנתית". לאסיפה השנתית יש סדר יום קבוע שבו חייבים להופיע סעיפים מסוימים שנקבעו על ידי רשם האגודות השיתופיות ונועדו להבטיח את התנהלותה התקינה של האגודה.{{הערה|שם=רשויות|[https://www.nevo.co.il/law_html/law01/002_009.htm תקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975], באתר Nevo.co.il}}
האסיפה הכללית מכונה לעיתים גם "אסיפת חברים". בהיסטוריה של הקיבוצים נכנסו אסיפות החברים להווי החיים הקיבוצי. הן בגלל התכנסויותיהן התכופות והן בגלל הדינמיקה הפנימית של האסיפות שלעיתים, באו בהן לידי ביטוי מתחים פנימיים וחילוקי דעות בין החברים, שלא תמיד היה להם ביטוי במקום אחר. אסיפות אלו גם זכו לייצוגים בתרבות הישראלית. למשל בספרות ב"[[אפרים חוזר לאספסת]] ובקולנוע ב[[סלאח שבתי]].
==חובת חברות באגודה שיתופית==
| |||