העיר העתיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 106:
==== התקופה הממלוכית ====
[[קובץ:TM bab alkattanin.jpg|ממוזער|210px|מבנה [[ממלוכים|ממלוכי]] בשער מ[[הר הבית]] אל [[שוק הכתנים]]]]
[[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|הכובשים הממלוכים]] תפסו את השלטון בארץ ישראל לאחר שהדפו ב[[קרב עין ג'אלות]] את הגייסות ה[[מונגולים]] שפשטו בארץ ישראל, ב-3 בספטמבר [[1260]]. השליט הממלוכי הראשון [[בייברס]] המשיך לרדוף את הצלבנים ולגרשם מארץ ישראל. בשנת [[1219]] נהרסו חומות [[העיר העתיקה]] ונותרה עיר פרזות (עד הכיבוש העות'מאני), מלבד מגדל דוד שבו ישב המושל הכללי שהופקד על הסדר הציבורי ועל גביית מסים ולצדו ו[[חיל מצב]] ממלוכי; ואילו המושל הדתי, שלעזרתו גם כן עמד כוח חמוש, ישב במבנה סמוך להר הבית ו[[בית הספר אל עומריה (ירושלים)|אל עומריה]] ואחר כך ליד [[שער המשגיח]], וחלש על מבני הציבור בשימוש דתי ([[ווקף]]). העיר השתייכה למחוז [[עזה]] ולעתים למחוז דמשק, ואחר כך נעשתה ל[[נפה (פרובינציה)|נפה]] עצמאית הכפופה לסולטאן.
 
לטעמם של השליטים הממלוכים לא הייתה לירושלים חשיבות כלכלית או אסטרטגית, אלא דתית. הם בנו עשרות מבני מרהיבים בעיר [[אדריכלות ממלוכית|וסגנונם]] ביטא את השאיפה האיסלאמית: "לעשות את ירושלים מרכז מוסלמי רב-לאומי לתפילה ולימודי דת".{{הערה|דוד קרויאנקר, '''אדריכלות בירושלים, הבנייה בעיר העתיקה''', ירושלים 1993, עמ' 58.}} הכלכלה המקומית התבססה על חקלאות ובמיוחד גידול [[כותנה]] ועיבודה לאריגים, וכן על המסחר והשירותים לתנועת התיירים והצליינים מאמיני שלוש הדתות.