שחפת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 80.246.138.149 (שיחה) לעריכה האחרונה של Tshuva
שורה 103:
שיפור בהיגיינה ובבריאות הציבור הביא לצמצום מקרי המוות כתוצאה ממחלת השחפת עוד לפני פיתוח ה[[אנטיביוטיקה]].
ב[[אירופה]], מספר האנשים שמתו משחפת ירד מ-500 לכל 100,000 אנשים בשנת [[1850]] ל-50 אנשים מכל 100,000 בשנת [[1950]]. הפרויקט הראשון של מועצת המחקר הרפואית הבריטית שהוקמה ב-[[1913]] עסק במחלה זו.
 
ב[[ישראל]] חלו בשחפת עוד לפני [[קום המדינה]]. בשנת [[1947]] היו בישראל 6000 חולים בשחפת ולכן התכנסו חברי הליגה למלחמה בשחפת לכנס דחוף ב[[תל אביב]] והוחלט על שורת צעדים למיגור המחלה ביניהם הוחלט להקים מרפאות אזוריות שיצוידו במכשירי [[רנטגן]] לשיקוף ריאות{{הערה|{{ישראל היום|דייויד סלע|70 שנים אחרי|520173|8 דצמבר 2017}}}}.
 
[[פניצילין]], סוג האנטיביוטיקה הראשון שפותח, איננו יעיל נגד שחפת. בשנת [[1946]] פותחה התרופה האנטיביוטית [[סטרפטומיצין]] באמצעותה ניתן טיפול יעיל לריפוי המחלה באותה עת. אף על-פי כן, ככל שגבר השימוש באנטיביוטיקה לריפוי המחלה, כך התפתחו חיידקי שחפת שהיו עמידים לאנטיביוטיקה. לאחרונה נרשמה עלייה במקרי המוות משחפת עקב עמידות של החיידקים לכל סוגי האנטיביוטיקה הקיימים. הבעיה חריפה במיוחד בבתי חולים, שבהם באים חולים שונים במגע אלה עם אלה, ולפיכך מהווים קרקע נוחה להתפתחות חיידקים והתרבותם. כמו כן, הבעיה נפוצה בבתי סוהר בעלי צפיפות גבוהה שבהם זיהומים מתפשטים בקלות.