|
זין
{{מדען
|שם=ריטה לוי-מונטלצ'יני
|שם בשפת המקור=Rita Levi Montalcini
|תאריך לידה=[[22 באפריל]] [[1909]]
|תאריך פטירה=[[30 בדצמבר]] [[2012]]
|תמונה=[[קובץ:Rita Levi Montalcini.jpg|מרכז|250px]]
|כיתוב=ריטה לוי-מונטלצ'יני ב-2007
|תרומות עיקריות=גילוי [[גורם גדילה|גורמי הגדילה]]
|ענף מדעי=[[נוירולוגיה]]
|ארצות מגורים=[[איטליה]], [[ארצות הברית]]
|פרסים והנצחה=[[פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה]] ב-[[1986]]
|הערות=זוכת פרס נובל המבוגרת ביותר בעת מותה
}}
'''ריטה לוי-מוֹנְטַלְצִ'ינִי''' (ב[[איטלקית]]: '''Rita Levi-Montalcini''';{{כ}} [[22 באפריל]] [[1909]], [[טורינו]] – [[30 בדצמבר]] [[ 2012]], [[רומא]]) הייתה [[ביולוגיה התפתחותית|ביולוגית התפתחותית]] [[איטליה|איטלקייה]]-[[יהדות איטליה|יהודייה]]. בשנת [[1986]] קיבלה יחד עם עמיתה [[סטנלי כהן]] את [[פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה]], על גילוי [[גורם גדילה|גורמי הגדילה]].
לוי-מונטלצ'יני הקימה ועמדה בראשם של מוסדות מדעיים רבים, בהם מרכז המחקר ל[[נוירוביולוגיה]] של מועצת המחקר הלאומית של [[איטליה]] (Consiglio Nazionale delle Ricerche) והמרכז לחקר הביולוגיה של התא של המועצה והמכון האירופאי לחקר המוח (EBRI). הישגיה זיכו אותה בפרסים ובכיבודים רבים: בשנת [[1968]] היא הייתה האישה העשירית שנבחרה ל[[האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית|אקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית]], ב-[[1974]] הייתה האישה הראשונה שמונתה על ידי ה[[אפיפיור]] [[פאולוס השישי]] לעמוד בראש [[האקדמיה למדעים באיטליה]], ובשנת [[1987]] זכתה ב[[המדליה הלאומית למדעים|מדליה הלאומית למדעים]] – העיטור הגבוה ביותר בעולם המדע האמריקאי.
== קורות חיים ==
ריטה לוי-מונטלצ'יני נולדה בטורינו לאדלה (לבית מונטלצ'יני) ואדאמו לוי, משפחה [[יהדות איטליה|יהודית]]-חילונית בת ארבעה ילדים, שמקורותיה ספרדיים ואיטלקיים. אחיה הבכור, ג'ינו, היה [[אדריכל]] איטלקי בולט, ואחותה התאומה, פאולה, הייתה [[צייר]]ת נודעת. היא החליטה לפנות ללימודי [[רפואה]] בין השאר כי חוותה את מותה של ה[[אומנת]] שלה ממחלת ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]]. היא התגברה על התנגדות אביה, [[מהנדס חשמל]] במקצועו, שהאמין שפיתוח קריירה מקצועית יפריע למילוי חובותיה כאם וכאישה.
בשנת [[1930]] החלה ללמוד בבית הספר לרפואה של [[אוניברסיטת טורינו]] וסיימה את לימודיה בהצטיינות יתרה בשנת [[1936]]. החלה [[התמחות (רפואה)|התמחות]] ב[[פסיכיאטריה]] ו[[נוירולוגיה]], אולם [[חוקי הגזע באיטליה|חוקי הגזע האיטלקיים]] שהתקבלו בשנת [[1938]] קטעו את עבודתה המקצועית כרופאה והובילו אותה לחיי מחקר. היא עברה לתקופת מה ל[[בריסל]] כדי להמשיך שם את הכשרתה המחקרית, אולם אחרי פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], עקב הפלישה הגרמנית ל[[בלגיה]] באביב [[1940]], נאלצה לשוב לאיטליה. היא המשיכה לערוך ניסויים מעבדתיים בבית משפחתה בטורינו. היא חקרה את גדילת תאי ה[[עצב]] בעוברי [[תרנגולת|תרנגולות]], הקימה מעבדה [[גנטיקה|גנטית]] בחדר השינה, והניחה בכך את אבני היסוד למחקריה העתידיים.
בשנת [[1943]] נמלטה משפחתה דרומה, תחילה לאזור כפרי ואחר כך לעיר [[פירנצה]], ואף שם היא החלה בעבודה מעבדתית בבית. בפירנצה הכבושה חייתה לוי-מונטלצ'יני במחתרת, תחת השם הבדוי ריטה לופאני, והצליחה להתחמק מגירוש בידי הגרמנים. היא יצרה קשר עם חברי הארגון הפרטיזני "מפלגת הפעולה", וסייעה לחברי הארגון בזיוף תעודות ובהשגת מסמכים למי שהיה זקוק להם. עם שחרור איטליה עבדה בפעם האחרונה כרופאה מטפלת בשירות מפקדת [[בנות הברית|הכוחות הבריטים-אמריקאים]] בפירנצה. בשנת [[1945]] שבה משפחתה לטורינו.
בסתיו [[1947]] הוזמנה להצטרף למעבדתו של פרופ' ויקטור המבורגר, אפידמיולוג יהודי-גרמני שעזב את גרמניה ב-[[1935]] והקים מעבדה ב[[אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס]]. אף שתכננה להישאר ב[[ארצות הברית]] שנה אחת בלבד, היא נשארה שם עד תחילת שנות ה-60. באותה תקופה עשתה את עבודת המחקר החשובה ביותר שלה, על גורם הגדילה העצבי. בשנת [[1958]] קיבלה דרגת [[פרופסור מן המניין]] באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס ובשנת [[1962]] יסדה מעבדת מחקר ב[[רומא]], כשהיא מחלקת את זמנה בין [[איטליה]] לבין [[סנט לואיס]].
לוי-מונטלצ'יני לא נישאה מעולם ולא הביאה ילדים לעולם, מתוך החלטה שקיבלה בגיל 19 שלא לאפשר לחיי משפחה לפגוע בעבודתה. היא האריכה ימים יותר מכל זוכי פרס נובל ומתה בשנת [[2012]] בגיל 103.
== תרומתה המדעית ==
[[קובץ:NGF '08 Rita Levi-Montalcini.jpg|280px|ממוזער|לוי-מונטלצ'יני בהרצאה על חיים ומוות במערכת העצבים, כפר בלום, 2008]]
תגליתה החשובה של לוי-מונטלצ'יני הייתה [[גורם הגדילה העצבי]], הידוע בראשי התיבות הלועזיים שלו, '''NGF'''. בסדרה של ניסויים אלגנטיים, שהחלו במעבדתה המאולתרת בביתה במהלך מלחמת העולם השנייה, והמשיכו ב[[אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס]], חשפה לוי-מונטלצ'יני כיצד חומרים מסוימים יכולים לגרום להנצה ולהתארכות של [[אקסון (סיב עצבי)|אקסונים]] של [[תא עצב|תאי עצב]]. היא גידלה בתרבית [[סרטן (מחלה)|תאים סרטניים]] מגידולים של עכבר, שמתאפיינים בגידול מואץ של [[נוירון|נוירונים]]. היא מצאה שתאי הגידול, והחומרים שהם מפרישים, מסוגלים גם לעודד צמיחה מוגברת של נוירונים ב[[עובר]] של אפרוח. בתחילת שנות ה-50, יחד עם שותפה למחקר, [[סטנלי כהן]], הצליחה לוי-מונטלצ'יני להפריד מתוך התרבית את הגורם המסוים שגורם לתופעה – [[חלבון]] קצר בן 118 [[חומצה אמינית|חומצות אמיניות]] הפעיל בריכוזים זערוריים – ואפיינה אותו מבחינה [[ביוכימיה|ביוכימית]] ו[[גנטיקה|גנטית]].
NGF היווה דוגמה ראשונה ל'''גורמי גידול''' - קבוצה רחבה של [[חלבון|חלבונים]] ו[[פפטיד]]ים המופרשים על ידי תאים מסוימים, נקשרים ל[[קולטן|קולטנים]] על גבי תאים אחרים, ושולטים בקצב ובמאפייני הגידול שלהם. תגלית זו פתחה תחום חדש ב[[ביולוגיה התפתחותית]], והייתה הכרחית להבנה כיצד עוברים תאים [[התמיינות]] וחלוקה וכיצד קצב גידולם נשלט. בעקבות התגלית ניתן היה לראשונה לשער כיצד מתפתח ה[[מוח]] לאיבר מורכב ומתפקד: באמצעות קבוצות שונות של תאים המפרישות גורמי גדילה מגוונים ומושכות אליהן שלוחות תאיות מקבוצות מרוחקות של תאים. תגליות מאוחרות יותר אמתו השערה זו. גילוי גורמי הגדילה אפשר גם הבנה טובה יותר של [[סרטן (מחלה)|מחלת הסרטן]] ועודד פיתוח תרופות, כדוגמת [[הרצפטין]], החוסמות [[קולטן|קולטנים]] של גורמי גדילה בתאים סרטניים.
בשנים מאוחרות יותר המשיכה לוי-מונטלצ'יני לאפיין את תפקידו של NGF בהתפתחות מוחית, ובתפקוד המוח הבוגר.
בשנת [[1986]] קיבלה לוי-מונטלצ'יני את [[פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה]] ואף את [[פרס לסקר]] למחקר רפואי בסיסי. בכך הייתה לזוכה הרביעית בפרס נובל מתוך הקהילה היהודית הקטנה באיטליה (יחד עם [[אמיליו סגרה]], [[סלבדור לוריא]], ו[[פרנקו מודיליאני]]). את הפרס חלקה עם החוקר [[סטנלי כהן]] שעבד איתה וגילה את גורם הגדילה האפידרמלי זמן קצר לאחר גילוי גורם הגדילה העצבי. היא האריכה ימים יותר מכל חתני וכלות פרס נובל, והיא היחידה מהם שזכתה להגיע לגיל מאה. בנאומה לרגל יום הולדתה המאה טענה שחשיבתה צלולה יותר מכפי שהייתה בת עשרים, "תודות לניסיון".
== פעילות פוליטית וחברתית ==
לוי-מונטלצ'יני הרבתה להביע בציבור את דעותיה החברתיות. היא הייתה פעילה ב[[פמיניזם|תנועה לשחרור האשה]] ובארגונים למען הזכות ל[[הפלה מלאכותית|הפלות]]. היא בלטה בהתנגדותה ל[[מוקש|מוקשים נגד אדם]] (שחברות איטלקיות מובילות בייצורם), ובתמיכתה במעורבות מדענים בחיים הציבוריים. דעותיה מיקמו אותה ב[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]] המתון, והיא הייתה תומכת קבועה במפלגה ה[[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטית]] האיטלקית. מונטלצ'יני פעלה רבות למען מטרות הומניטאריות ו[[איכות הסביבה|סביבתיות]] בעולם. היא הקימה עמותה לקידום השכלתן של נשים אפריקאיות, בראשה עמדה, וכמו כן הקימה את הסניף האיטלקי של "הצלב הירוק" – ארגון המטפל בהיבטים הסביבתיים של מצבי מלחמה. בנוסף כיהנה כראש המכון לאנציקלופדיה האיטלקית ובתפקידים רבים נוספים.
בשנת [[2001]] מינה נשיא איטליה [[קרלו אזליו צ'אמפי]] את לוי-מונטלצ'יני, מתוך הוקרה להישגיה, ל[[סנטור לכל חייו|חברה בסנאט האיטלקי למשך כל חייה]]. באפריל [[2006]], עת התייצבה לישיבת הפתיחה של הסנאט, היא הייתה המבוגרת בחבריו (בת 97), עובדה בזכותה הפכה ליושבת ראש הבית. על פי החוקה האיטלקית היא הייתה אמורה לכהן כנשיאת הרפובליקה עד למינוי נשיא, אולם היא סירבה לכך עקב גילה ועקב קשיי ראייה. במושב זה של הסנאט היא תמכה בממשלתו קצרת הימים של הסוציאל-דמוקרט [[רומנו פרודי]]. מפלגת [[הליגה הצפונית]] ניסתה לערער על יכולתה המנטלית לכהן כסנטורית ולפגוע בתקציבי אגודה מדעית שהיא עמדה בראשה, אך נכשלה כישלון חרוץ.
לוי-מונטלצ'יני נחשבה לידידת [[ישראל]]; היא ביקרה בישראל פעמים רבות והתייצבה נגד ניסיונות אירופיים להטיל [[חרם על ישראל|חרם אקדמי על ישראל]].
== לקריאה נוספת ==
* ריטה לוי מונטלצ'יני, '''In Praise of Imperfection: My Life and Work''', שנת 1988, {{ISBN|0-465-03217-6}}
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Rita Levi-Montalcini|שם ויקישיתוף=ריטה לוי-מונטלצ'יני}}
* {{ynet|[[AP]]|היהודייה שחקרה בסתר. מתה כלת נובל בת 103|4326418|30 בדצמבר 2012}}
* יעל נידם-אורבייטו, {{אנצ נשים יהודיות|levi-montalcini-rita}}
* {{ביו-נובל}}
* [http://findarticles.com/p/articles/mi_m0411/is_1_49/ai_61887407/?tag=content;col1 על חייה של לוי מונטלצ'יני מנקודת מבט יהודית] {{אנגלית}}
* {{הארץ|אריאלה בנקיר|זוכת פרס נובל הקשישה בעולם, ריטה לוי מונטלצ'יני, מתכוננת לחגיגות יום הולדתה המאה|1.1241462|16 בינואר 2009}}
* [http://nobelprize.org/nobel_prizes/medicine/laureates/1986/press.html נימוקי ועדת [[פרס נובל]] לפרס שניתן ללוי מונטלצ'יני] {{שפת קישור|שפה=אנגלית}}
* {{הידען|שירות הידען|זוכת פרס נובל המבוגרת ביותר – ריטה לוי-מונטלצ'יני נפטרה והיא בת 103|rita-levi-montelchini-died-311212|31 בדצמבר 2012}}
{{פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:לוי מונטלצ'יני, ריטה}}
| 