סרקזם – הבדלי גרסאות

{{להשלים|פסקה=כן}}

מבחינה מבנית, מאפיינים בולטים של דיבור סרקסטי הם:

# '''שימוש ב[[שאלה רטורית|שאלות רטוריות]] (בפרט בטון תוקפני או בהקשר [[מחלוקת]]י)''' - לדוגמה, כאשר אדם א' מבקש מאדם ב' לבצע מטלה מסוימת ב עשוי להשיב "למה לא", או "מה עוד" וכדומה; חייל יכול לומר לרעהו: "בטח שאני אחליף אותך בשמירה. למה לא", כשכוונת הדברים היא למעשה תשובה שלילית, סרקסטית כביכול לבקשה. קיום התוקפנות תלוי בטון או בהקשר בו נאמרים הדברים.

# '''הצגת מעשה נייטרלי כמביך''' - לדוגמה: [[פלוני]] מצהיר שאיננו אוכל בשר ו[[פלוני|פלמוני]] עונה לו שהוא "[[רגש|רגיש]]", בעוד שבפועל ייתכן שהוא בכלל עושה זאת מ[[רחמים]], מסיבה של [[טעם]] אישי, מסיבה [[דת]]ית, מסיבה חינוכית, מסיבות אחרות, או ממגוון סיבות גם יחד. לחלופין, פלמוני מוחא לו כפיים במטרה להגחיכו ([[מחווה גופנית]] ללא שימוש במילים).

סרקזם קשור ב[[ציניות]], ונתפס כאלימות שמפעיל אדם הנוטה לתפיסת-מציאות צינית.

 

 

מיעוט מהאנשים המרבים להשתמש בסרקזם בהזדמנויות שבהן הוא מיותר, ועושים זאת באופן עקבי, עשויים לתאום להגדרה המקובלת בעולם [[מקצועות בריאות הנפש|הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה]] ל[[הפרעת אישיות נרקיסיסטית]], או אף ל[[הפרעת אישיות אנטי סוציאלית]].