ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה – הבדלי גרסאות

הרצון של מייסדיה היה ליצור מוסד [[חינוך|חינוכי]] שישלב בין הלימוד ה[[ליטאים (זרם)|ליטאי]], הרצינות של ישיבות המוסר, החמימות של תנועת ה[[חסידות]] והערנות ה[[חלוצים|חלוצית]]. בלשונו של הרב נריה, ליצור "צבר ללא קוצים". הישיבה התאפיינה ב[[ליברליזם|ליברליות]] רבה ובנתינת אמון בתלמידיה, וכיוונה אותם להגשמה [[ציונות|ציונית]], המשך לימודים בישיבות גבוהות ושירות ב[[יחידה קרבית|יחידות קרביות]] ב[[צה"ל]], (כ-100 מבוגרי הישיבה נפלו במערכות ישראל). מייסדי הישיבה כיוונו להגשמת חזונו של [[הרב קוק]] כפי שהתבטא בתנועתו שלא צלחה "[[דגל ירושלים (תנועה)|דגל ירושלים]]".

 

 

בראשית הישיבה ניתנו סמכויות רחבות לוועד התלמידים, שמנה חמישה חברים. הוועד היה אחראי על קביעת נוהלי הישיבה, קבלת תלמידים חדשים, מניעת סילוק קיימים וכדומה. כל תלמיד הגיע לתקופת ניסיון, ורק לאחר שהוועד אישר את קבלתו הוא היה הופך לתלמיד ולאחר מכן גם לחבר ולבעל זכות בחירה לוועד. ראשי הישיבה שיתפו את חברי הוועד בהכרעותיהם ולבטיהם.