ויקיפדיה

הפרעה דו-קוטבית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אשמדאי (שיחה | תרומות)
19,388 עריכות
ככה
מ ←‏סוג 2: הגהה, ויקיזציה
שורה 18:
 
== אבחנה ==
אבחנה של הפרעה דו-קוטבית מתבססת על הערכה קלינית וניתנת על ידי [[פסיכיאטר]]. מקובל לקבוע את האבחנה על בסיס הקריטריונים האבחנתיים המופיעים ב -DSM 5. אף שמרבית החולים בהפרעה דו-קוטבית ילקו גם באפיזודה דיכאונית במהלך חייהם, הופעת אפיזודה דיכאונית איננה הכרחית לשם מתן אבחנה של מחלה ביפולרית מסוג I (מספיקה הופעה של אפיזודה מאנית בלבד) אלא רק למחלה ביפולרית מסוג II (ראה להלן). אין בדיקות דם או הדמיה מקובלות בשימוש קליני המשמשות לאבחנה.
 
=== הקריטריונים לאבחנת אפיזודה מאנית לפי DSM 5{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054600:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054600:1}} ===
{{הפניה לערך מורחב|מאניה}}
 
# מצב הנמשך [[שבוע]] לפחות ללא הפסקות, של מצב-רוח מרומם או נרגן, לצד התנהגות פעלתנית מכוונת מטרה ואינטנסיבית מאד.
# במהלך תקופה זו לפחות שלושה מהסימפטמים הבאים (או ארבעה אם קיימת רק נרגנות), נוכחים בעוצמה רבה השונה מאד מהתנהגותו הרגילה של האדם:
## [[הערכה עצמית]] מנופחת וגרנדיוזית
שורה 32:
## הגברת פעילות לקראת מטרה. הגברת פעילות זו מלווה בעוררות גבוהה
## ישנה מעורבות, לעתים חסרת רסן, בפעילות בעלת פוטנציאל לנזק: קניות בלתי מרוסנות, [[יחסי מין|פעילות מינית]] בלתי מרוסנת או החלטות הרות גורל
# הפרעה במצב הרוח חמורה דייה כדי לגרום לפגיעה קשה בתפקוד החברתי והתעסוקתי, או שיש צורך ב[[אשפוז פסיכיאטרי]] כדי למנוע פגיעה עצמית או פגיעה באחרים.
# האפיזודה אינה תוצאת השפעה של [[חומר פסיכואקטיבי|סמים]] או [[תרופות]] כלשהן. (אפשרית אבחנה של אפיזודה [[מאנית]] מלאה במהלך של [[תרופות נוגדות דיכאון|טיפול נוגד דיכאון בתרופות]] או [[נזעי חשמל]], אם התסמינים נמשכים מעבר לטווח ההשפעה הצפוי של הטיפול).
 
=== הקריטריונים לאבחנת אפיזודה היפומאנית לפי DSM 5{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054600:1}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054600:0}} ===
שורה 85:
 
=== סוג II ===
ההפרעה מתחילה בגיל ההתבגרות, במהלך העשור השלישי לחיים, מעט מאוחר יותר מאשר סוג 1, ומוקדם יותר מאשר דיכאון מז'ורי. ב -12% מהמקרים מתחילה הפרעה בי פולאריתדו-קוטבית מסוג 2 בגל או מספר גלים של דיכאון. לדיכאון יש שלב מקדים היכול להיות מלווה ב[[חרדה]], [[הפרעת אכילה|הפרעות אכילה]], ושימוש [[חומר פסיכואקטיבי|בסמים]], כאמור הפרוגנוזה אצל אנשים עם דפוס הפרעה זה היא פחות טובה מאשר בדפוס 1, הן בשל האופי הכרוני של הפגיעה בתפקוד, הן בשל הנטייה החזקה יותר ל[[תחלואה נלווית]] (שימוש בסמים [[אתנול|ואלכוהול]]) והן בשל האפשרות של מעבר לקצב התקפים מהיר יותר. גם בסוג 2 קיימת תופעת ה -Rapid Cycling בשיעור דומה כמו בהפרעה מסוג-1
 
כאשר ההפרעה מתונה עשויים אנשים במצב של [[היפומאניה]] להיות יצירתיים באופן מיוחד. עם זאת היצירתיות, אם היא מונעת על ידי אימפולסיביות, עלולה להיות קשורה גם לדחף אובדני, ולעתים גם ל[[התאבדות]].{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Christopher W. Drapeau, Daniel S. DeBrule|שם=The Relationship of Hypomania, Creativity, and Suicidal Ideation in Undergraduates|כתב עת=Creativity Research Journal|כרך=25|עמ=75–79|שנת הוצאה=2013-01-01|doi=10.1080/10400419.2013.752231|קישור=http://dx.doi.org/10.1080/10400419.2013.752231}}}}
שורה 93:
 
=== שכיחות בישראל ===
על -פי סקר הבריאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ -2004 -2003 שיעור הפרעה דו-קוטבית עמד על 0.5%.  (0.7% לאורך החיים).  שיעור חווית המוגבלות הסובייקטיבית  עליה דיווח המרואיין, עמד בהפרעת חרדה מוכללת היה גבוה יותר ככל שרמת ההכנסה הייתה גבוהה יותר: בעלי הכנסה גבוהה דיווח על קצת יותר מ -70% מוגבלות, בעלי הכנסה בינונית דיווח על כ-68%. ובעלי הכנסה נמוכה דיווחו על רמת מוגבלות של פחות מ -55%.
 
{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=משרד הבריאות האגף לבריאות הנפש|שם=הפרעות דיכאון ורדה בישראל ממצאים עיקריים מסקר ברה"ן בעולם|כתב עת=פרסום של משרד הבריאות|שנת הוצאה=2009|קישור=https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Depression_anxiety_Israel.pdf}}}}
שורה 101:
'''סביבתיים''': ההפרעה על שני תת-הסוגים שלה שכיחה יותר בקרב ארצות מפותחות (1.4%), בהשוואה לארצות מתפתחות (0.7%). גברים ונשים פרודים, אלמנים וגרושים הם בעלי סיכון רב יותר לפתח הפרעה דו-קוטבית מסוג I בהשוואה לגברים ונשים שמעולם לא נישאו.
 
'''גנטיים ופיזיולוגיים''': קיום מקרה של הפרעה דו-קוטבית במשפחה הוא המנבא החזק והעקבי ביותר להתפתחות ההפרעה. הסיכון להתפתחות ההפרעה בקרב מי שיש במשפחתם הגרענית אנשים עם הפרעה מסוג 1 או 2 מגיע לעד פי עשרה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית. לאור ממצאים המצביעים על כך שסכיזופרניה והפרעה בי פולאריתדו-קוטבית חולקים מאפיינים גנטיים משותפים, גם קיום של אדם עם סכיזופרניה במשפחה משמעו שהסיכון לפתח הפרעה בי פולאריתדו-קוטבית עולה.
 
'''נסיבתיים''': לאחר שהתרחשה אצל אדם אפיזודה מאנית עם מאפיינים פסיכוטיים, סביר שגם הגלים המאניים הבאים יתאפיינו במאפינים פסיכוטיים. התאוששות חלקית בין אפיזודות כשהאפיזודה הנוכחית מלווה ברגש לא תואם עם מאפיינים פסיכוטיים.
שורה 108:
'''גנטיקה ופיזילוגיה:''' ביפולאר מסוג זה שכיח בעיקר בקרב מי שיש במשפחתם אדם החי עם ההפרעה.
 
'''נסיבתיים''': דפוס ה -Rapid Cycling מתאפיין בפרוגנוזה פחות טובה. החזרה לתפקוד בין הגלים טובה יותר ככל שהגיל צעיר יותר. כמו כן, יותר שנות השכלה ופחות שנים של התמודדות עם ההפרעה וכן נישואין הם מנבאים שנמצאו קשורים להחלמה תיפוקדית טובה יותר.
 
== תחלואה נלווית{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054600:1}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054600:0}} ==
שורה 116:
* הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות ([[ADHD]]){{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Ciro Marangoni, Lavinia De Chiara, Gianni L. Faedda|שם=Bipolar Disorder and ADHD: Comorbidity and Diagnostic Distinctions|כתב עת=Current Psychiatry Reports|כרך=17|עמ=67|שנת הוצאה=2015-08-01|doi=10.1007/s11920-015-0604-y|קישור=https://link.springer.com/article/10.1007/s11920-015-0604-y}}}}
* הפרעות שימוש בחומרים (סמים){{הערה|שם=הערה מספר 20170823054600:2|{{צ-מאמר|מחבר=Ragnar Nesvåg, Gun Peggy Knudsen, Inger Johanne Bakken, Anne Høye|שם=Substance use disorders in schizophrenia, bipolar disorder, and depressive illness: a registry-based study|כתב עת=Social Psychiatry and Psychiatric Epidemiology|כרך=50|עמ=1267–1276|שנת הוצאה=2015-08-01|doi=10.1007/s00127-015-1025-2|קישור=https://link.springer.com/article/10.1007/s00127-015-1025-2}}}}
* מחלות אורגניות: [[תסמונת מטבולית]] ו{{הערה|שם=הערה1|1={{צ-מאמר|מחבר=McElroy SL, Keck PE Jr|שם=Metabolic syndrome in bipolar disorder: a review with a focus on bipolar depression.|כתב עת=The Journal of clinical psychiatry|כרך=75|שנת הוצאה=2014/01|doi=10.4088/JCP.13r08634|קישור=http://europepmc.org/abstract/med/24502861}}}}כן [[מיגרנה]] (שכיח יותר בקרב אנשים עם דפוס של Rapid Cycling){{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=K. Gordon-Smith, L. Forty, C. Chan, S. Knott|שם=Rapid cycling as a feature of bipolar disorder and comorbid migraine|כתב עת=Journal of Affective Disorders|כרך=175|עמ=320–324|שנת הוצאה=2015-04-01|doi=10.1016/j.jad.2015.01.024|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0165032715000282}}}} שכיחים יותר בקרב אנשים עם הפרעה בי פולאריתדו-קוטבית מאשר באוכלוסייה הכללית .
* סכנה אובדנית: סכנה האובדנית לאורך החיים גדולה לפחות פי 15 מאשר האוכלוסייה הכללית.
 
=== סוג 2 ===
* הפרעות [[חרדה]] מופיעות אצל כ- 75% מהאנשים עם הפרעה בי פולאריתדו-קוטבית. השכיחות גבוהה במיוחד בקרב ילדים ובני [[נוער]].{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Barbara Pavlova, Roy H Perlis, Martin Alda, Rudolf Uher|שם=Lifetime prevalence of anxiety disorders in people with bipolar disorder: a systematic review and meta-analysis|כתב עת=The Lancet Psychiatry|כרך=2|עמ=710–717|שנת הוצאה=2015-08-01|doi=10.1016/S2215-0366(15)00112-1|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2215036615001121}}}}
* הפרעות שימוש בחומרים (סמים) ב -37%{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054600:2}}.
* כ -14% ממי שאובחנו עם הפרעה דו-קוטבית מסוג 2 יפתחו במהלך חייהם הפרעת אכילה (ברוב המקרים [[Binge Eating Disorder]]), ובמידה פחותה [[אנורקסיה נרבוזה|אנורקסיה נברוזה]] ו[[בולימיה נרבוזה|בולמיה נברוזה]].{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Susan L. McElroy, Scott Crow, Thomas J. Blom, Joanna M. Biernacka|שם=Prevalence and correlates of DSM-5 eating disorders in patients with bipolar disorder|כתב עת=Journal of Affective Disorders|כרך=191|עמ=216–221|שנת הוצאה=2016-02-01|doi=10.1016/j.jad.2015.11.010|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S016503271530519X}}}}
* סכנת [[אובדנות]]: כשליש מהאנשים שאובחנו עם הפרעה דו-קוטבית מסוג II מדווחים על כך שניסו להתאבד. שיעור ההתאבדות דומה לזה שבסוג I והוא גבוה יותר מאשר בדיכאון מז'ורי, כיוון שהאדם עם הפרעה דו-קוטבית נמצא זמן רב יותר במצב של אפיזודה פעילה{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=K Mikael Holma, Jari Haukka, Kirsi Suominen, Hanna M Valtonen|שם=Differences in incidence of suicide attempts between bipolar I and II disorders and major depressive disorder|כתב עת=Bipolar Disorders|כרך=16|עמ=652–661|שנת הוצאה=2014-09-01|doi=10.1111/bdi.12195|קישור=http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/bdi.12195/abstract}}}}.
 
שורה 128:
'''הפרעת דיכאון מז'ורי:''' אנשים עם הפרעה דו-קוטבית יכולים להציג תמונה קלינית של דיכאון מזורי, אך אין זה תנאי הכרחי לאבחנה. במקרים רבים הסימפטומים הדיכאוניים בהפרעה דו-קוטבית לא יהיו שלמים ולא יענו באופן מלא לקריטריונים האבחנתיים של דיכאון מז'ורי.
 
[[ציקלותימיה|'''ציקלותמיה''']] -: בהפרעה זו אורך הגלים וחומרתם אינם מתאימים להפרעה דו-קוטבית.
 
'''ספקטרום הסכיזופרניה:''' משך הפסיכוזה בהפרעות אלה ארוך יותר מאשר בהפרעה דו-קוטבית מסוג II. כמו כן בספקטרום הסכיזופרניה הפסיכוזה אינה מלווה בשינוי בולט במצב הרוח.
שורה 136:
'''שימוש ב[[חומר פסיכואקטיבי|חומרים פסיכואקטיביים]]''': לא תיקבע אבחנה של הפרעה דו-קוטבית כשהרקע לתמונה הקלינית הוא תוצאת שימוש בסמים כלשהם.
 
[[הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות|'''הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות''']]: הפרעה זו עלולה להיות מאובחנת בטעות כהפרעה דו-קוטבית
 
[[הפרעת אישיות|'''הפרעות אישיות''']] : ייתכן אבחון שגוי של הפרעה דו-קוטבית סוג II אצל אנשים עם הפרעות אישיות שונות
 
'''הפרעות דו קטביות אחרות''': כדי להבדיל מהפרעות דו קוטביות אחרות חשוב לסקור היטב את ההיסטוריה של האדם כדי לקבל תמונה רחבה ומפורטת ככל האפשר על אופי ההפרעה ואפיזודות קודמות אם היו כאלה
שורה 202:
<div style="direction: ltr;">
* Kay Redfield Jamison with Frederick K. Goodwin, '''Manic-Depressive Illness''',[[1990]]
* Francis Mark Mondimore, '''Bipolar disorder : a guide for patients and families''', Johns Hopkins University Press, 2006
* Dr. Daniel J. Reidenberg, Kevin Hines, Dr Daniel J. Reidenberg, '''Cracked, Not Broken: Surviving and Thriving After a Suicide Attemp'''t, Rowman & Littlefield Publishers, 2013
* Monica Ramirez Basco,  '''The Bipolar Workbook: Second Edition: Tools for Controlling Your Mood Swings''' Guilford Press, 2015
* David J. Miklowitz and Michael J. Gitlin, '''Clinician's Guide to Bipolar Disorder''', Guilford Press, 2015
* Roger D. Weiss and Hilary Smith Connery. '''Integrated Group Therapy for Bipolar Disorder and Substance Abuse''' Guilford press, 2011
* Thilo Deckersbach, Britta Hölzel, Lori Eisner, Sara W. Lazar, and Andrew A. Nierenberg, '''Mindfulness-Based Cognitive Therapy for Bipolar Disorde'''r, Guilford Press, 2014
</div>
 
=== ספרים המתארים התמודדות אישית ===
* [[קיי רדפילד ג'יימיסון]], '''נפש לא שקטה''', [[הוצאת מטר]], 1995.
* יקי מנהיימר, רוח שטות, [[הוצאת אוריון]]. [http://noypr.com/article_page.php?pid=49 ביקורת על הספר]
* [[קיי רדפילד ג'יימיסון]], התשוקה לחיים : על השאיפה לאושר, לשמחת חיים ולהתרוממות רוח, מטר, 2006.
* [[ויליאם סטיירון]], '''חשיכה נראית''', [[הוצאת ידיעות אחרונות]], 1995
* רונן דויד, [[פסיכופריחה]],
* צביאל רופא, '''מישהו מטפל בך''', הוצאת עוף החול, 2003
* צביאל רופא, '''הקרב על השפיות,''' 1998
 
=== ספרי יעץ ועזרה עצמית ===
* הורנבכר, מריה, '''טירוף : החיים עם הפרעה דו-קוטבית''', [[כנרת זמורה-ביתן דביר|כנרת, זמורה-ביתן]], [[דביר (הוצאת ספרים)|דביר]], 2013
* [[רונן דוד|רונן דויד]], '''מחלת נפש - המדריך להתמודדות''', החממה הספרותית 2012
* ללא ציון שם מחבר - '''הפרעה דו-קוטבית - כל מה שאתם ובני משפחתכם צריכים לדעת''', הוצאת אח, 2003
* ווד ורמה (עורכת) ה'''תמודדות עם מאניה דפרסיה.''' הוצאת אח, 2006
* [[צביאל רופא]] - '''על המסלול ממחלה להחלמה: משלים רשימות ומאמרים בנוגע להתמודדות עם מחלת נפש''', הוצאת אוריון, 2013.
* פרנטיס פרייס - '''הפרעת תנודות במצב הרוח מדריך לעבודה עצמית'''
* רות ס' וייט וג'ון ד' פרסטון, '''מדריך להתמודדות עם הפרעה דו-קוטבית - מדריך מעשי.''' הוצאת אח, 2011
* ד"ר ג'יין מאונטיין '''מעבר להפרעה הדו-קוטבית: שבעה צעדים בדרך לרווחה נפשית'''. הוצאת אח, 2011
* ד"ר ג'יין מאונטיין '''הפרעה דו-קוטבית תובנות להחלמה,''' הוצאת אח, 2011
* ג'יאני ל' פררה וננסי ב' אוסטין, '''ילדים עם הפרעה דו-קוטבית: דרכי התמודודות''' הוצאת אח, 2010.
* ג'ורג' ט' לין, '''הורות לילדים עם הפרעה דו-קוטבית: מדריך השרדות'''. הוצאת אח, 2005.
 
==קישורים חיצוניים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הפרעה_דו-קוטבית"