נובוסליצה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 88:
== הקהילה היהודית ==
=== היסטוריה ===
ידוע שיהודים התגוררו בנובוסליצה החל מהמאה ה-15, וזאת על פי כתובות על מצבות של יהודים מנובוסליצה שנקברו באותה התקופה בבית העלמין בעיירה קלישקוביץ (כ -20 ק"מ מנובוסליצה). במהלך המאה ה-16 הגיעו לאזור יהודים ממגורשי ספרד. בשנים 1649-1648 הגיעו לאזור יהודים רבים שנמלטו מפולין ומאוקראינה בעקבות [[גזירות ת"ח-ת"ט|הפוגרומים שבוצעו על ידי הקוזאקים של חמלניצקי]]. בתחילת המאה ה-19, כאשר עברה בסארביה לשלטון רוסיה, הגיעו לנובוסליצה יהודים רבים מליטא, בלארוס ואוקראינה, וגם מ[[בוקובינה]] ומ[[גליציה]] שבאוסטריה. בסוף המאה ה-19 חיו בעיירה כ-4,000 יהודים, אשר היוו כ-2/3 מכלל תושביה.
 
בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] הייתה נוסובליצה בקו החזית בין צבאות רוסיה ואוסטרו-הונגריה, ויהודים רבים נמלטו מנובוסליצה הרוסית ומנובוסליצה האוסטרית על מנת להתרחק מהחזית. מיד לאחר סיום המלחמה, בנוסף לתושבים שחזרו לעיירה, השתקעו בעיירה יהודים רבים מהכפרים שבסביבה, ומספר היהודים הגיע לפי הערכות לכ-10,000. עם השתלטות [[ממלכת רומניה|רומניה]] על בסארביה ובוקובינה ב -1918, איבדה העיירה את יתרונה הכלכלי כתחנת מעבר בגבול רוסיה-אוסטריה. עם הדלדלות מקורות הפרנסה החלה הגירה, במיוחד של צעירים, שרצו לחמוק משירות החובה בצבא רומניה. קבוצות ויחידים עלו לארץ ישראל, בייחוד לאחר [[הצהרת בלפור]], והיו בין מקימי קיבוצים, יישובים ומוסדות היישוב. אך עם סגירת השערים החלה הגירה משמעותית לדרום אמריקה, לארצות הברית ולקנדה. במקביל המשיכו נובוסליצאים לעלות לארץ במסגרת [[ההעפלה]].
 
בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] הייתה נוסובליצה בקו החזית בין צבאות רוסיה ואוסטרו-הונגריה, ויהודים רבים נמלטו מנובוסליצה הרוסית ומנובוסליצה האוסטרית על מנת להתרחק מהחזית. מיד לאחר סיום המלחמה, בנוסף לתושבים שחזרו לעיירה, השתקעו בעיירה יהודים רבים מהכפרים שבסביבה, ומספר היהודים הגיע לפי הערכות לכ-10,000. עם השתלטות [[ממלכת רומניה|רומניה]] על בסארביה ובוקובינה ב 1918, איבדה העיירה את יתרונה הכלכלי כתחנת מעבר בגבול רוסיה-אוסטריה. עם הדלדלות מקורות הפרנסה החלה הגירה, במיוחד של צעירים, שרצו לחמוק משירות החובה בצבא רומניה. קבוצות ויחידים עלו לארץ ישראל, בייחוד לאחר [[הצהרת בלפור]], והיו בין מקימי קיבוצים, יישובים ומוסדות היישוב. אך עם סגירת השערים החלה הגירה משמעותית לדרום אמריקה, לארצות הברית ולקנדה. במקביל המשיכו נובוסליצאים לעלות לארץ במסגרת [[ההעפלה]].
=== מוסדות הקהילה ===
עד [[מלחמת העולם השנייה]], הייתה '''נובוסליצה''' עיירה יהודית טיפוסית ("[[שטעטל]]"), על מגוון מוסדותיה ועיסוקי תושביה. בעיירה היו מספר בתי כנסת גדולים ([[קלויז|"קלויזען"]]) ומספר רב של בתי תפילה קטנים ([[שטיבל|"שטיבלעך"]]), בייחוד של בעלי המלאכה. הקהילה [[תנועת החסידות|החסידית]] התפלגה בין מספר חצרות [[אדמו"ר]]ים, שהעיקרים בהם חצרות [[חסידות סדיגורה|סדיגורה]], [[בויאן]] ו[[חסידות שטפנשט|שטפנשט]]. מוסדות הציבור כללו [[תלמוד תורה|תלמוד-תורה]], בית-ספר [[תרבות (רשת חינוך)|"תרבות"]], [[הקדש]], [[חברה קדישא]], מפעלי [[צדקה (יהדות)|צדקה]], ספריה וכו'. היהודים בעיירה עסקו במגוון מקצועות: חייטים, סנדלרים, עגלונים, פרוונים, רופאים, רוקחים ובעלי עסק קטנים, וסיפקו שירותים לכל הכפרים באזור.