מנחת חוטא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
Orielno Bot (שיחה | תרומות) מ clean up, replaced: הינה ← היא (2), הינם ← הם באמצעות AWB |
||
שורה 6:
==גדר הקרבן==
גדר הקרבן, אינו כשאר קרבנות המנחה
===שמן ולבונה===
על קרבן מנחה זה, בשונה מכל שארי הקרבנות מסוג זה, אין לא [[שמן]] ולא [[לבונה]] (מין בשמים), אלא סולת נקייה בלבד, ממנה קומצים על המזבח. התורה אף אוסרת לעשות זאת "לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה", כשהנימוק "כי חטאת הוא" מוסבר על ידי [[רש"י]] - "ואינו בדין שיהא קרבנו מהודר", כלומר אין ראוי שאדם שחטא, יביא על חטאיו קרבן מהודר; יש להביא את הקרבן בהכנעה ובענווה, מתוך בושה ולא מתוך הדר וכבוד.
שורה 12:
לא רק שאסור לשים על הקרבן שמן ולבונה, אלא שאם הניח על הקרבן שמן או לבונה, עונשו [[מלקות (הלכה)|מלקות]], על כל אחד מהם בפני עצמו; אם הניח את השמן או הלבונה על ה"שיריים", החלק שנאכל על ידי הכוהנים, אינו לוקה{{הערה|{{בבלי|מנחות|נט|ב}}.}}.
===סברת החילוק בין שמן ללבונה===
[[רבה בר רב הונא]], שלמד אצל [[רבי יוחנן]] הסתפק במהלך לימודו ב[[גדר]] ההבדל בין לבונה - שאינה פוסלת את המנחה, לבין שמן שפוסל את המנחה. השאלה
רב [[יצחק בר יוסף]], תלמיד אחר של רבי יוחנן, מסר כי קיבל משמו חילוק הלכתי קוטבי, בין עירוב שמן בסולת מנחת החוטא, לבין עירוב לבונה. כאשר מערבים שמן במנחה, נפסלת המנחה אפילו אם נתן "משהו" - שיעור כל שהוא - שמן, ובתנאי שיהיה שיעור [[כזית]] במנחה עצמה. דין זה נלמד מהפסוק "לא ישים עליה שמן", בשימה לא כתוב שיעור, אלא "לא ישים", העיקר והקובע הוא רק אם היה מעשה נתינה - ולא חשובה כמות החומר. אם לא הייתה כתובה אחר כך המילה "עליה", ניתן היה להסיק כי גם מבחינת כמות המנחה אין צורך בשיעור מסוים, אך התורה מלמדת אותנו שבלבונה חשובה בעיקר הכמות - "עליה", ולכן צריך שיהיה בה שיעור סביר - [[כזית]].
בניגוד לכך, הרי שבלבונה, שינה הכתוב את לשונו, ובמקום "לא ישים", לשון שמשמעה פעולה שימה, כתב "לא '''יתן''' עליה לבונה", ומכאן שעל החומר הניתן - הלבונה - להיות כדי שיעור נתינה, - כזית. בנוגע לשיעור המנחה כדי לשים עליה לבונה וליפסל, קובע רבי יוחנן, כי המילה "עליה"
לפי גרסה אחרת, הדין האומר ששמן כל שהוא פוסל את המנחה - בניגוד ללבונה, לא היה ברור לרבי יוחנן, והוא הסתפק בה.
|