סלק סוכר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 65:
הנסיונות העלו שניתן לגדל סלק סוכר באיכות גבוהה, אך שמחיר הסוכר הישראלי יהיה גבוה מהסוכר המיובא ותדרש תמיכה ממשלתית.{{הערה|{{מעריב||שלושה בתי חרושת לסוכר יוקמו בארץ|1950/10/25|00301}}{{ש}}{{מעריב|יהודה קלין|בקשר לייצור סוכר|1950/11/02|00818}}}} עם זאת, בציבור הישראלי רווחה הדעה שיש חשיבות לגידול סלק סוכר בישראל כדי להגיע לאספקה עצמית של סוכר.{{הערה|ראו למשל: {{הצופה||לקראת אספקה עצמית במזונות|1952/09/28|00204}}{{ש}}{{דבר|עמי שמיר|מעז יצא מתוק|1956/06/15|01601}}}} מנגד, היו שהזהירו מחוסר הכדאיות הכלכלית של גידול סלק סוכר בישראל.{{הערה|{{מעריב|י. זילבר|ההרפתקה המתוקה|1953/11/06|00202}}{{ש}}{{חרות||לקח מרירות הסוכר בעפולה|1956/06/07|00200}}}} בשנת 1950 הוחלט על הקמת שלושה בתי חרושת, אך הקמתם התעכבה בגלל קושי בגיוס מימון.{{הערה|{{הצופה||יוקמו מפעלי סוכר נוספים|1954/01/27|00436}}}}{{הערה|{{הצופה||ביח"ר עסיס לסוכר יופעל באפריל שנה הבאה|1952/03/16|00142}}{{ש}}{{דבר||מירוץ עסיס ופרימן להפעלת ייצור הסוכר|1953/05/24|00404}}}}{{הערה|{{על המשמר|ל.ט.|מפעל הסוכר בחבלי ביצועו|1952/10/15|00202}}}} בסוף 1953 הוחל בבניין בית החרושת בעפולה{{הערה|{{דבר||הוחל בבניין ביח"ר לסוכר בעפולה|1953/11/30|00422}}}} והמפעל ב[[רמת גן]] של "פרי סוכר" נפתח במאי 1954,{{הערה|{{דבר||החודש יוחל בייצור הסוכר הנוזל|1954/05/05|00429}}}} אך כשל בייצור סוכר בגלל קשיים טכניים.{{הערה|{{על המשמר||בית החרושת פרי סוכר לא הצליח בייצור|1954/12/15|00205}}}} במאי 1956 הוחל בייצור סוכר מסלק בבית החרושת בעפולה.{{הערה|{{דבר||הוחל בייצור הסוכר בעפולה|1956/05/22|00308}}}} בשנת 1961 נפתח מפעל הסוכר של [[סוגת]], שעיבד סלק סוכר שגודל בעיקר באזור [[חבל לכיש]]. לאחר תום העונה ב-1964 נסגר המפעל של פרי סוכר בגבעתיים ומכונותיו הועברו להרחבת המפעל בעפולה.{{הערה|{{דבר||10 מליון ל"י הושקעו במפעל הסוכר בעפולה|1965/03/18|01214}}}}
 
סלק סוכר גודל בישראל בעונת 1952-1951 על כ-5000 דונם, אך היבול היה דל, לא התאים לייצור [[סוכר]] והועבר לייצור [[כוהל]] והפסולת שימש למספוא. נמצא שיש צורך להשקות את גידולי הסלק, לזורעו מוקדם יותר ולחרוש את האדמה לעומק לפני השתילה.{{הערה|{{מעריב|אריה גור|גידול סלק סוכר על סמך לקח העבר|1952/09/14|00205}}}} בהמשך התגבר הייצור על קשיי ההתחלה, והושגו יבולים של מעל 4 טון לדונם. בשנת 1957-1958-1957 גודל סלק סוכר על 23,000 דונם,{{הערה|{{חרות||30 אחוז מצריכת הסוכר - מייבול מקומי|1958/05/28|00312}}}} בשנה שלאחר מכן עלה השטח לכמעט 30,000 דונם,{{הערה|{{דבר||צפוי יבול טוב של סלק סוכר|1959/03/26|00417}}}} בשנת 1961-1962-1961 הגיע לכ-47,000 דונם{{הערה|{{דבר||מזרע סלק הסוכר - 52,000 דונם|1962/08/23|00606}}}} ובשנת 1967-1968-1967 לכ-64,000 דונם.{{הערה|{{דבר||אסיף סלק הסוכר יתחיל|1968/05/09|00508}}}}
 
ייצור הסוכר היה גרעוני וסובסד על ידי המדינה, בשיטת קוסט פלוס.{{הערה|{{מעריב||פלטיאל סגל מנצח את הממשלה|1957/10/16|00800}}}}{{הערה|{{דבר|א. סדומי|החשבון האמיתי של ייצור הסוכר בארץ|1978/09/19|01102}}}} בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]] הופסק הסבסוד וייצור הסוכר מסלק סוכר בישראל הופסק ולא חודש עוד.