חי-בר יטבתה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עיצוב, עדכון
שורה 27:
ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] הוקמה אגודה ציבורית בשם "חי-בר" בחסות [[רשות הטבע והגנים|רשות שמורות הטבע]] ובניהולם של [[אברהם יפה]] ו[[אורי צאן]]. מטרות האגודה היו השבת מיני חיות בר שנכחדו בארץ וביסוס מינים בסכנת הכחדה. בתחילת [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] גודר במלחת יטבתה שטח בהיקף כ-12,000 דונם והובאו אליו אוכלי עשב גדולים שנכחדו בארץ (וגם כמה מינים שלא התקיימו בארץ, אך הם בסכנת הכחדה בעולם), בהם [[פרא]]ים, [[דישון מקראי|דישונים]], [[ראם סהרה|ראמי סהרה]], [[ראם לבן|ראמים לבנים]], [[ערוד]]ים ו[[יען מצוי|יענים]].
 
באמצע שנות ה-80 גודרו עוד כמהכ-6000 אלפי דונמיםדונם ממערב לכביש 90 כדי להגן על האוכלוסייה האחרונה בעולם של [[צבי השיטים]] – תת-מין של צבי מצוי בסכנת הכחדה בעולם – והיא במעקב שוטף לשם שמירה על מין זה.
[[קובץ:Pere-Parsi001.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|[[פרא|פרא פרסי]] בשטח הפתוח]]
[[קובץ:Yaen002.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|קבוצת [[יען מצוי|יענים]] בשטח הפתוח]]
שורה 34:
בשמורה הפתוחה:
* [[צבי הנגב]] - כיום האוכלוסייה גדולה ומשמעותית מאוד בטבע
* [[צבי השיטים]] - נמצאת האוכלוסייה האחרונה בעולם בתחום מגודר.
* [[יען מצוי]] - בשנות האלפיים נעשה ניסיון ראשון בעולם להשיב לטבע יענים, אולם ללא הצלחה לעת עתה, אך עדיין יש כוונה להשיבם לטבע בארץ בעתיד
* [[דישון (בעל חיים)|דישון מקראי]]