מבצע רעם מתגלגל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 69:
==שינוי סדרי העדיפויות ותקיפת מצבורי דלקים==
[[קובץ:F-105 hit by SA-2 over Vietnam.jpg|ממוזער|250px|מטוס F-105 נפגע על ידי טיל SA-2 בשמי צפון וייטנאם, 14 בפברואר 1968]]
אם מטרתו של מבצע רעם מתגלגל הייתה אמורהלאלץ להיותאת שליחתהאנוי סימניםלחדול להאנויממעורבותה לחדולהצבאית בלחימה בדרום מפעולותיהוייטנאם, לא נראה היה שמטרה זו הושגה. ב-[[8 באפריל]], בתגובה לקריאות לפתיחת משא ומתן לשלום, הצהיר ראש ממשלת צפון וייטנאם, פם ון דונג, שהמשא ומתן יוכל להתבסס על התנאים הבאים: הפסקה מוחלטת של ההפצצות, הוצאת כל הכוחות האמריקאים מדרום וייטנאם, הכרה של ממשלת סייגון בדרישות הוייטקונג והסכמה שאיחודה מחדש של וייטנאם תבוצע על ידי הוייטנאמים עצמם. כדי לאיים על האמריקאים, ביצע חיל האוויר של צפון וייטנאם את פעולתו הראשונה ב-[[3 באפריל]] כאשר מטוסי [[מיג-17]] שלו תקפו מטוסים אמריקאים.
 
כל המתווה של המאמץ המלחמתי האמריקאי שונה ב-[[8 במרץ]] [[1965]], כאשר 3,500 חיילים [[חיל הנחתים של ארצות הברית]] נחתו ב[[דננג]], לכאורה כדי להגן על שדות התעופה בדרום שנועדו לשימוש במסגרת מבצע רעם מתגלגל. משימתם של כוחות הקרקע הורחבה לביצוע פעולות יבשתיות ומאותה עת ואילך המערכה האווירית הפכה להיות משנית. עד לשבוע השלישי של אפריל, נהנו הפעולות שבוצעו במסגרת מבצע רעם מתגלגל ממעמד שווה למשימות האוויריות שבוצעו בדרום. לאחר מכן, צומצם מספרן של משימות התקיפה שבוצעו כסיוע לפעילות הקרקעית בדרום או שהן בוטלו.
 
עד [[24 בדצמבר]] [[1965]] אבדו 170 כלי טיס אמריקאים במהלך המבצע (85 של חיל האוויר, 94 של הצי ואחד של חיל הנחתים). שמונה כלי טיס של חיל האוויר של דרום וייטנאם אבדו גם הם. חיל האוויר האמריקאי הוציאביצע 25,971 משימותגיחות והטיל פצצות במשקל של 32,063 טונות. טייסי הצי הוציאוביצעו 28,168 משימותגיחות והטילו 11,144 טונות של פצצות. חיל האוויר הדרום וייטנאמי הוציאביצע 682 משימותגיחות, אך כמות התחמושת שהוא הטיל לא ידועה.
 
בטיסת סיור שהתקיימה ב-[[5 באפריל]] [[1966]] התברר שהצפון וייטנאמים מקימים עמדות שיכלו לשמש רק לסוללות [[טיל קרקע-אוויר|טילי קרקע-אוויר]]. יחד העבירו חיל האוויר והצי של ארצות הברית בקשה לוושינגטון להתיר תקיפה של אתרים אלה, אך הם נענו בסירוב, עקב העובדה שרובם של אתרים אלה היו ממוקמים באזורים עירוניים אסורים לטיסה. ב-[[24 ביולי]], הופל מטוס [[F-105 ת'נדרצ'יף]] על ידי טיל [[S-75 דווינה]]. שלושה ימים לאחר מכן, אושרה תקיפה חד פעמית של האתרים שמהם שוגרו טילים אלה. האמריקאים נפלו למלכודת מתוחכמת כאשר התברר שאתרים אלה היו [[דמה (צבא)|מטרות דמה]] שהוקפו במערכות הגנה אנטי-אוויריות אמתיות. אחד הטייסים האמריקאים תיאר את הפעולה כ"סוף העולם". שישה מבין המטוסים שהשתתפו בתקיפה הושמדו, שניים מהטייסים נהרגו, אחד הוכרז כנעדר, שניים נשבו ואחד חולץ.
 
ב-[[29 ביוני]] [[1966]] אישר הנשיא [[לינדון ג'ונסון]] לתקוף מאגרי דלק ושמנים. הפיקוד הצבאי האמריקאי דחק לבצע פעולות כאלה כבר מתחילת המבצע, בהאמינו שמניעת אספקת הדלק והשמנים מצפון וייטנאם, תגרום למאמץלפגיעה אנושה במאמץ המלחמתי שלה להישחק עד לבלימה מוחלטת. בתחילה נראו התקפות אלה כמוצלחות. השמדתן של חוות מכלים ליד האנוי והייפונג גרמו ל-[[CIA]] להעריך ש-70% ממתקנים הדלק של צפון וייטנאם הושמדו במחיר של 43 כלי טיס אמריקאים. בכל אופן,אולם פעולות אלו גרמו רק לחוסר נוחות זמנית לצפון וייטנאמים, מאחרמכיוון שבהאנוי צפו אתמראש ביצועןשמתקני הדלק יהוו מטרה מרכזית של פעולותההפצצות האמריקניות, כאלהולכן והםהם פיזרו את רוב מאגרי הדלק והשמנים שלהם במכלים של 50 [[גלון|גלונים]] ברחבי הארץ. תקיפות מאגרי הדלק והשמנים הופסקו ב-[[4 בספטמבר]], לאחר שהמודיעין האמריקאי הודה שלא היו שום "עדויות למחסור בדלק ובשמנים בצפון וייטנאם".
 
==קשיים==