שטרסבורג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏יהדות שטרסבורג: קישורים פנימיים
←‏יהדות שטרסבורג: אולי לזה הכוונה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 152:
לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] החלו היהודים לשוב לשטרסבורג, אליהם הצטרפו יהודים רבים מצפון אפריקה בשנות ה-60. רבה הראשי של העיר הרב אברהם דויטש קרא לרב [[אברהם דוד הורוביץ]], לימים אב בית דין ב[[העדה החרדית|עדה החרדית בירושלים]], לשמש כדיין בשטרסבורג, תופעה יוצאת דופן בזמנים אלו, שתרמה רבות לביסוס הקהילה ולהפיכתה למרכז רוחני ותורני בולט בצרפת, עם מוסדות תורניים רבים ([[ישיבה תיכונית]], [[כולל אברכים]], [[תלמוד תורה]], מערכת כשרות ענפה ועוד).
 
כיום חיים אלפי יהודים בשטרסבורג (כ-15-20,000 יהודים, מתוכם רק כ-2,000 דתיים). מספרית, היא איננה מדורגת בין הקהילות הגדולות ביותר במדינה, אך משקלה מבחינה תורנית ורבנית וגם היותה חלק מערש [[יהדות צרפת]] המודרנית - עושים אותה לקהילה חשובה ביהדות צרפת. 60% מתוכם [[אשכנזים]] והיתר [[יהדות ספרד|ספרדים]]. בכך מתאפיינת הקהילה כאחת היחידות בצרפת בה המסורת האשכנזית תופסת מקום מכריע, ברבנות, במנהג ויש שיאמרו גם באופי, כולל של הקהילות הספרדיות. בשל הכח התורני של הקהילה, גם פעילותה של תנועת [[חסידות חב"ד|חב"ד]] בעיר, אף כי חשובה, איננה תופסת את המקום המכריע לו היא זוכה בשיתרבשאר הקהילות במדינה.
 
הקהילה נתפסת כבעלת אופי "[[ליטאים (זרם)|מתנגד]]", בוודאי לעומת האופי הרווח בקהילות הספרדיות בצרפת. תרמו לכך המסורת האשכנזית, פעילות אינטלקטואלית מאוד מושרשת בחוגי הלימוד המקומיים (הן בחוגים המסורתיים והן בחוגים התורניים יותר) ובמידה מסוימת השפעתן של משפחות מבית מדרשו של הרב אליהו אביטבול, אשר ריכז סביבו סטונדטים תועים בתקופת מהומות [[מאי 1968]], וקירבם ליהדות בעלת אופי ליטאי אך פתוח לשפה הפילוסופית והאינלקטואלית. מהן השתלמו בבית מדרשו של הרב [[גדליה נדל]] ופתחו כמה בתי מדרש בעיר המושפעים מאופי לימודו והשקפתו (בעיקר במה שמהווה הריכוז היהודי השני בעיר, סביב גינות [[האורנג'רי]] {{צר|Orangerie_(Strasbourg)}} ו[[המוסדות האירופיים בשטרסבורג|המוסדות האירופיים]] {{אנ|European_institutions_in_Strasbourg}}).