בדיקת מי שפיר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
'''בדיקת מי שפיר''' היא הליך רפואי לצורך אבחון מומים ב[[עובר]] במהלך ה[[הריון]], במהלכו נשאבת כמות קטנה של [[מי שפיר]] שבהם מתפתח העובר ב[[רחם]] אמו. בדיקת מי שפיר מבוצעת בדרך כלל כאשר מתברר במהלך ההריון סיכון מוגבר ל[[מום מולד|מומים מולדים]] [[גנטיקה|גנטיים]] ([[תסמונת דאון]], [[אנמיה חרמשית]], [[סיסטיק פיברוזיס]] ועוד).
ניתן לבצע בדיקת מי שפיר ברגע שיש די מי שפיר סביב העובר לצורך נטילה דגימה באופן בטוח. ניתן לבצע בדיקת מי שפיר החל מן השבוע ה-13 להריון. בדיקות מי שפיר מבוצעות בדרך כלל בין השבועות 15–20 להריון. תוצאות הבדיקה מתבררות תוך שבועיים לערך. לעתים מתבצע ייעוץ גנטי אף בטרם ביצוע הבדיקה, ואף מתבצעות בדיקות גנטיות אחרות. במקרים חריגים אפשר לעשות בדיקה גם בשלבים מאוחרים יותר, סביב שבוע 32{{הערה|[https://healthy.walla.co.il/item/2727948 ד"ר ארנון אגמון, בדיקת מי שפיר. מתוך האתר של וואלה בריאות. 2014]}} (הבדיקה מעלה את הסיכוי ללידה מוקדמת, ואחרי השבוע ה32, הריאות של העובר מתחילות להיות בשלות, והסיכון ללידה שקטה יורד).
רמת הסיכון בבדיקת מי שפיר שווה למחצית הסיכון ב[[בדיקת סיסי שליה]] (CVS) אולם בדיקת סיסי שליה יכולה להעשות בשלב מוקדם יותר של ההריון. הסיכוי למוות עוברי לאחר בדיקת מי שפיר, המתבצעת בשליש השני של ההריון הוא
שורה 7:
== ההליך ==
שאיבת מי השפיר נעשית בעזרת מחט ארוכה. המחט השואבת מוחדרת בדרך כלל בקיר בטן האם ולעתים דרך קצה ה[[נרתיק]], תוך כדי מעקב ב[[בדיקת אולטרה סאונד]]. את איזור הדקירה מחטאים בהקפדה יתרה, על מנת להקטין את הסיכונים לזיהום. כ-20 עד 30 סמ"ק מנוזל מי השפיר נשאבים, כמות המתחדשת אחרי כ-3 שעות ואינה גורמת לפגיעה בעובר. על הנוזל שנשאב מתבצעת בדיקה גנטית וכן בדיקות לחומרים אחרים במי השפיר, זאת כדי לגלות בעיות בריאותיות בעובר. בדיקת מי שפיר אינה יכולה לגלות את כל המומים המולדים. הדקירה עצמה כואבת מעט, כמו בדיקת דם רגילה{{הערה|1=[http://www.talbiron.co.il/gp.asp?gpid=79 דיקור מי שפיר, מתוך האתר של ד"ר טל בירון. אוחזר ב17.12.17]}}.
== בדיקת מי השפיר ==
[[קובץ:Mapa genético o cariograma.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[קריוטיפ]] של תאי עובר ממין נקבה שהתקבלו מבדיקת מי שפיר]]
את תאי העובר שנמצאים במי השפיר מגדלים במעבדה ובודקים במספר שיטות:
* בדיקת [[קריוטיפ]]- היא הבדיקה הבסיסית ביותר. בבדיקה זו בוחנים את הכרומוזומים של העובר תחת מיקרוסקופ. כך אפשר לראות האם מספר הכרומוזומים בתאי העובר תקין, אך קשה לראות אם הכרומוזומים שלמים. תסמונת דאון, כמו תסמונות אחרות נוצרות מהכפלה של כרומוזום אחד. כך שהספירה של מספר הכרומוזומים שוללת או מאששת את קיומם של תסמונות כאלה.
* בדיקת FISH-
* בדיקת array-CGH (המוכרת גם כצ'יפ גנטי){{הערה|[http://www.genes.co.il/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA-%D7%A6%D7%99%D7%A4-%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99/ בדיקת צ'יפ גנטי (CGH), באתר גנטיקה ובדיקות גנטיות. אוחזר ב14.12.17]}}- הבדיקה סורקת את האזורים על הגנום הידועים כיום למדע כרגישים יותר לטעויות גנטיות ובדרך זו יכולה לאתר מספר רב יותר של מומים מולדים. הבדיקה מאפשרת זיהוי שינויים עדינים ביותר ברצף מולקולות ה- DNA וכך מתאפשר איתור של תוספות ו/או מחיקות קטנות ביותר בחומר התורשתי. הבדיקה הזאת מאפשרת לשלול יותר ממאתיים תסמונות גנטיות.
== בדיקות חלופיות ==
בשנים האחרונות פותחה בדיקה חדשה שיכולה לאתר על ידי [[בדיקת דם]] תסמונת דאון ותסמונות עובריות נוספות. [[NIPT - בדיקת DNA עוברי]] היא בדיקת DNA עוברי מדויקת ולא פולשנית (10 מ"ל מדם האם נחוצים לבדיקה). הבדיקה מבוצעת החל מהשבוע ה-9 להריון, והתוצאות מתקבלות בתוך שבועיים מיום הבדיקה. בעזרת הבדיקה ניתן לשלול טריזומיה ולשלול את קיומה של תסמונת דאון ללא הצורך בדיקור מי שפיר, וללא הסכנות הקשורות בבדיקת מי שפיר. הבדיקה אינה מסכנת את האם והעובר ויכולה לגלות כ-13 תסמונות.
==ההחלטה והסיכונים==
בישראל נהוג לבצע את בדיקת מי השפיר מעל לגיל 35, או כאשר יש בעיות בבדיקות המקדימות. אך כל אחד בעצם יכולה להחליט שהיא רוצה לבצע את הבדיקה. בגלל היותה בדיקה פולשנית, ולא נטולת סיכונים ההחלטה בנוגע לביצוע של הבדיקה, היא מההחלטות היותר מורכבות בזמן הריון{{הערה|[http://www.mako.co.il/ninemonth-pregnancy/healthcare/Article-7dee809d01bd031006.htm רוני שגב, האם לבצע בדיקת מי שפיר, מתוך אתר מאקו, 2017]}}. מצד אחד, הסיכויים לעובר עם בעיה גנטית (אפילו בקרב אלו שנמצאו עם בעיות בבדיקות המקדימות הם לא סיכויים גבוהים, אך האפשרות ללדת ילד חולה היא אפשרות מפחידה. מצד שני גם הסיכויים לאובדן ההריון בעקבות הבדיקה הם קטנים מאוד (הסיכוי הרשמי אותו מציינים בארץ הוא 1:200, אך בפועל כנראה שהסיכויי הרבה יותר נמוך) אך האפשרות לאבד את ההריון (שלעיתים הגיע לאחר מאמצים רבים, ובעיות) הוא קשה לא פחות.
==קישורים חיצוניים==
שורה 23 ⟵ 26:
* [http://www.meyshafir.com/2010/04/08 סיכונים בבדיקת מי שפיר]
* [http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=42&catid=199&pageid=1631 על בדיקת מי שפיר מאתר הכללית]
* [https://www.maccabi4u.co.il/11621-he/Maccabi.aspx על בדיקות מי שפיר מתוך האתר של מכבי שרותי בריאות]
* [http://www.infomed.co.il/examination-325/ בדיקת מי שפיר] מאמר מאת ד"ר צחי לנדא
* [http://genopedia.co.il/index.php/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8 בדיקת מי שפיר] - פרטים בגנופדיה - אנציקלופדיה לבדיקות תקינות העובר בהיריון, ובדיקות גנטיות בכלל. בעריכת פרופ' מוטי שוחט.
| |||