ל"ו צדיקים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏צדיק הדור: הורדה להערה.
שורה 13:
שלום סבור שמקור המספר ל"ו הוא ברעיון ה[[אסטרולוגיה|אסטרולוגי]] שהיה מקובל ב[[העת העתיקה|עולם העתיק]] של שלושים ושישה הדיקאנים השמימיים שכל אחד מהם מושל על עשרה ימים ב[[שנה]]. אמונה זו הייתה נפוצה הן ב[[התרבות ההלניסטית|תרבות ההלניסטית]] והן ב[[המזרח הרחוק|מזרח הרחוק]]. לדעתו, אביי [[האנשה|האניש]] את המושגים ה[[קוסמולוגיה|קוסמולוגיים]] והשתמש בהם כדי לתאר את הצדיקים שמקבלים פני השכינה.
 
חוקרים אחרים לעומתו סבורים כי מדובר בהתפתחות יהודית פנימית של הרעיון. לדבריהם אביי אינו מתייחס, לפחות לא ישירות, לצדיקים שעליהם עומד העולם (בדומה למיתוס האסטרולוגי), אלא לצדיקים שרואים פני השכינה, המשמש כתחליף לעבודת ה[[קורבן (יהדות)|קרבנות]] לאחר חורבן [[בית המקדש]]. מושג זה של הקבלת פני השכינה מקורו בבית מדרשם של התנאים, בחוגיהם של יורדי ה[[מעשה מרכבה|מרכבה]] כ[[רבי שמעון בר יוחאי]] וחבריו, שם מצוי גם המושג "בני עליה",{{הערה|סוכה מה, ב - אמר רבי שמעון בר יוחאי ראיתי בני עליה והם מועטים}} מושג הקרוב רעיונית לצדיקים המקבלים פני שכינה.{{הערה|ראה משה בר, חכמי המשנה והתלמוד, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשע"א, למקורותיו של המסרהמספר ל"ו צדיקים - מבית מדרשו של אביי (עמוד 40 והלאה).}}
 
לפי האמור ב[[מסכת חולין]], צב א, העולם מתקיים בזכות ארבעים וחמישה צדיקים, שלושים בארץ ישראל וחמישה עשר בבבל.