בוצה – הבדלי גרסאות

טיפול מקרוביאלימיקרוביאלי ב[[שפכים]] מנצל [[חיידק]]ים (או אורגניזמים אחרים, במקרים נדירים) לפרוקלפירוק החומר האורגני. אחת משיטות הטיפול הנפוצות והיעילות ביותר בקטגוריה זו נקראת '''בוצה משופעלת'''. בתהליך זה, הבוצה, שמורכבת בעיקר מ[[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] חיים, מופרדת מזרם היציאה ממתקן הטיפול (קולחים), ומוחזרת לזרם הכניסה. בצורה זו מעלים את ריכוז המיקרואורגניזמים במתקן הטיפול. מכיוון שהמיקרואורגניזמים הם למעשה המפרקים את המזהמים האורגנים במים, יעילות הטיפול בשפכים עולה.

השימוש בשיטת הבוצה המשופעלת יוצר תהליך [[ברירה טבעית]]. בתהליך זה מגוון המינים באוכלוסיית המיקרואורגניזמים במתקן הטיפול יורד, וחלקם של מינים מסוימים באוכלוסייה עולה באופן ניכר. המינים שהופכים להיות דומיננטיםדומיננטיים באוכלוסייה של מתקן הטיפול הם אלה שמפרקים את החומר האורגני ב[[שפכים]] בצורה היעילה ביותר ומופרדים ביעילות גבוהה בתהליך הפרדת הבוצה. הפרדה ביעילות גבוהה בתהליך הפרדת הבוצה הוא חיוני על מנת שמין מסוים יהפוך לדומיננטי. בתהליכי הפרדה פשוטים המבוססים על שיקוע, האוכלוסייה הדומיננטית אינה דווקא האוכלוסייה שמפרקת את החומר האורגני בשפכים בצורה היעילה ביותר. דבר זה חשוב בעיקר בשפכי תעשייה המכילים ריכוזים שונים של חומרים אורגנים קשי פרוק. כדי להתגבר על בעיה זו, משתמשים בתהליכי הפרדה אחרים, כגון סינון ממברנלי.

ניתן להשתמש בבוצה להפקת [[מתאן]], להנעה של [[טורבינה|טורבינות]], [[מנוע בעירה פנימית|מנועי בעירה פנימית]] או תאי דלק. את המתאן מפיקים באחד משני תהליכים: [[תסיסה אנארובית]] או פרוקפירוק בלחץ וחום. התסיסה האנארובית היא בעצמה תהליך ביולוגי, בו חיידקים (או פטריות) מפרקים את החומר האורגני ל[[פחמן דו-חמצני]], מתאן ו[[אמוניה]]. ניתן לבצע גזיפיקציה של הבוצה ליצירת מתאן גם בחום ולחץ גבוהים, כפי שניתן לעשות עם פסולת מוצקה אורגנית. לצורך זה, הבוצה מכילה עודף גדול של [[מים]], יחסית לדרוש לתהליך הכימי, ורצוי לערב אותה בפסולת אורגנית מוצקה. בדומה לכל פסולת אורגנית מוצקה, ניתן בתהליך דומה לייצר מהבוצה תחליפי [[נפט]]. מבחינה כלכלית, התהליך הביולוגי (תסיסה אנארובית) נמצא כדאי ביותר במתקנים שנבנו בעשורים האחרונים. ייתכן שהעלייה במחירי הנפט תהפוך את הבוצה לחומר גלם ליצור תחליפי [[דלק]] כבר בעתיד הקרוב.