הבדלים בין גרסאות בדף "הווארד פיליפס לאבקרפט"

מ
סקריפט החלפות (לעיתים), הסרת קישורים עודפים
מ (←‏מגדר: , סקריפט החלפות (לעיתים))
מ (סקריפט החלפות (לעיתים), הסרת קישורים עודפים)
על אף פוריותו הספרותית, מצבו הכלכלי לא השתפר. לאחר מות אחת מדודותיו עבר לבית מרווח פחות שם גר עם דודתו שנותרה בחיים. בשנת [[1936]] התאבד ידידו רוברט אי. הווארד, אירוע שהשפיע עליו מאוד. בשנה זו אובחן כחולה ב[[סרטן המעי הגס]] וב[[תת-תזונה]]. ימיו האחרונים עברו עליו בכאבים ובסבל עד מותו ב-[[15 במרץ]] [[1937]].
 
לאבקרפט נטמן לצד הוריו באחוזת הקבר המשפחתית של משפחת פיליפס בפרובידנס. בשנת [[1937]] הקימו לו מעריציו מצבה משלו, עליה חרטו את שמו, תאריכי לידתו ומותו, ואת השורה "אני ההשגחה העליונה" (I AM PROVIDENCE, משחק מילים על שם העיר בה גר) שהופיעה באחד ממכתביו. קברו מחולל לעתיםלעיתים קרובות ב[[גרפיטי]] המצטט את השורה '''"אין אלה אשר לנצח רובצים מתים, ואף המוות מת כחלוף עידנים מבעיתים"'''{{הערה|1=הווארד פיליפס לאבקרפט, '''התוהו המזדחל''', הוצאת אודיסיאה, 2000, תרגם דניאל ברק, עמ' 134}} ("That is not dead which can eternal lie, And with strange aeons even death may die.{{D}}") המופיעה בסיפורו הידוע ביותר "קריאתו של קת'ולהו"{{הערה|1=[http://www.findagrave.com/cgi-bin/fg.cgi?page=pis&GRid=1188&PIgrid=1188&PIcrid=1584940&PIpi=81007&ShowCemPhotos=Y& תצלום של קברו של לאבקרפט המחולל בגרפיטי], באתר "מצא קבר" }}. בשנת [[1997]] ניסה אנונימי להוציא את לאבקרפט מקברו, אך נכשל מפני שלא ידע כי לאבקרפט עצמו אינו קבור מתחת למצבה שהקימו לו אוהדיו, כי אם בחלקת הקבר המשפחתית הסמוכה{{הערה|1=[http://www.quahog.org/attractions/index.php?id=3 Quahog.org: Grave of H. P. Lovecraft]}}.
 
==יצירתו==
 
חובבי לאבקרפט מסווגים את יצירותיו לשלוש תקופות, על אף שלאבקרפט עצמו מעולם לא הכיר בכך:
 
* "סיפורים מקבריים" ([[1905]]–[[1920]])
* "מחזור החלום" ([[1920]]–[[1927]])
ישנם שאינם רואים הבדלים רבים בין "סיפורי מחזור החלום" ובין "סיפורי המיתוס", ומצביעים על העובדה שבשני סוגי הסיפורים מופיעים "אלים", וכן מופיע הספר "נקרונומיקון". ישנם המסווגים את סיפורי "החלום" לז'אנר ה[[פנטזיה]] ואת סיפורי המיתוס לז'אנר ה[[מדע בדיוני|מדע הבדיוני]]. ישנם המצביעים על כך שסיפורי החלום מתרחשים בעולם האמור להיות נפרד ושונה מעולמנו, בעוד שסיפורי "קת'ולהו" מתרחשים בעולמנו אנו, באותו יקום בו חיים גם בני האדם, שמסתבר כי הוא מאוכלס אף במפלצות מיתיות קדמוניות, שקדמו לבוא האדם, וייוותרו הרבה לאחר לכתו.
 
ואכן, סיפורי "[[המיתוס של קת'ולהו]]" הם עיקר תהילתו של לאבקרפט כסופר. בסיפורים אלו, קת'ולהו, האל המת שקדם לבוא האדם, שקוע במעמקי הים ומנסה לקום לתחייה, תוך כדי שהוא מופיע בחלומות בני האדם וגורם להם לבצע מעשים פולחניים שיעלו אותו מקברו. הסיפורים מתרחשים לעתיםלעיתים קרובות בנופים המוכרים ללאבקרפט, נופי [[ניו אינגלנד]], בעיירות הדמיוניות "ארקהם", "דאנוויץ'", "אינסמאות'" וב"אוניברסיטת מיסקטוניק", נופים ומקומות קודרים ואפלים החוזרים בסיפוריו, ואשר מתחת לחזות התמימה של עיירה ארכאית, מאובקת, שהזמן פסח עליה, מסתתרים לרוב פולחנים עתיקים, אלים איומים הקמים לתחייה ורוע אמיתי. גיבוריו של לאבקרפט הם אנשי הזמן המודרני, תחילת [[המאה ה-20]] על הקידמה שזו הביאה עמה בתחומים כ[[ביולוגיה]], [[אסטרונומיה]], [[גאולוגיה]], [[פיזיקה]] ואף [[ארכאולוגיה]]. בסיפוריו של לאבקרפט הקידמה הזו רק מדגישה את חוסר חשיבותו של המין האנושי, את חוסר האונים שלו, ואת היותו נידון לכליה אל מול כוחות ענקיים ומיסטיים, שהקידמה הטכנולוגית רק מסייעת בשחרורם. כך, עולמו המיסטי של קת'ולהו שלוב בעולמם המודרני והטכנולוגי של גיבוריו של לאבקרפט, אנשי תחילת [[המאה ה-20]] ללא הכר.
 
לאבקרפט יצר [[פנתיאון]] שלם של אלים - קת'ולהו, יוג סות'ות, ניארלאטהוטפ ורבים אחרים. ביצירת פנתיאון זה נעזר בפרי דמיונו, שהיה לאחד המכשירים המשפיעים ביותר לקידום עלילה בספרות האימה המודרנית, ה"נקרונומיקון", הספר שנכתב בידי "הערבי המטורף עבדול אלהאזרד", בו מצויה האמת על עולמנו, וכל הקורא בו מאבד את שפיות דעתו. רבים הסיקו, באופן שגוי, כי הפנתיאון של לאבקרפט נוסד על בסיס [[מיתוס]] קיים, או פולחנים אמיתיים. מהדורות "מזויפות" של הנקרונומיקון פורסמו אף הן במהלך השנים.
עבודתם של סופרים אלו, וכן של סופרים שהודו בהשראה שהשרה עליהם לאבקרפט, דרך התכתבות ועבודה משותפת, כגון [[רוברט בלוך]], [[רוברט אי. הווארד]] ואחרים, הביאה ללאבקרפט פופולריות גוברת והולכת עם השנים. דורות חדשים של קוראי וכותבי אימה גילו את עבודתו של לאבקרפט, וסופרים רבים שילבו מחוות לכתיבתו, או יסודות מהיקום שיצר ביצירותיהם. אחרים ניסו לחקות או להוסיף מוטיבים מסגנונו הייחודי. עם אלו שכינו את לאבקרפט "גדול סופרי האימה של המאה ה-20" נמנה גם [[סטיבן קינג]], המשלב יסודות לאבקרפטיאניים בכתיבתו באופן מודע, כבסיפור הקצר "ג'רוסלמס לוט" המתרחש בעיירה נידחת בניו אינגלנד, בה הגיבורים מתבשרים על האימה לה ייחשפו באמצעות קולותיהם של העכברים הנוברים בקירות, התייחסות ברורה לסיפורו של לאבקרפט "החולדות שבקירות".
 
לקראת סוף המאה ה-20 הפך לאבקרפט לדמות של [[תרבות הפופ]], וזכה לאין ספור אזכורים, מחוות, ביקורות ודיונים ביצירתו. מהבולטות שביצירות אלו הן "אני, קת'ולהו", סיפור קצר של [[ניל גיימן]], התייחסות לקת'ולהו בספר "[[המטוטלת של פוקו]]" מאת [[אומברטו אקו]], והתייחסויות רבות נוספות ב[[קומיקס]], ב[[טלוויזיה]] וב[[קולנוע]]. למעשה, דמויות רבות של יצור אימתני ומרושע בעל מחושים, המופיעות כדבר שבשגרה בקולנוע ובטלוויזיה שאובות במידה זו או אחרת מקת'ולהו. כך, למשל, רבים סבורים כי דמותו של "[[דייווי ג'ונס]]" בסדרת "[[שודדי הקאריביים (סדרת סרטים)|שודדי הקאריביים]]" קיבלה רבים ממאפייניה מדמותו של קת'ולהו. התייחסויות מפורשות יותר, הכוללות שימוש בשמות אלים כ"קת'ולהו" או "עזאת'ות'" ומקומות כ"דאנוויץ'" מצויות בסרטים כ"[[הלבוי]]", וסרטי ה[[זומבי]]ם של [[לוצ'יאנו פולצי]] או [[סם ריימי]]. לאבקרפט היה אחד ממבשרי דמות ה[[זומבי]]הזומבי בספרות, במיוחד בסיפורים כ"הרברט ווסט - מחיה המתים", ודמות הזומבי המודרנית המופיעה בקולנוע ובטלוויזיה שואבת את מאפייניה מיצירתו של לאבקרפט לפחות בה במידה שהיא שואבת אותם מדמות הזומבי ה"מקורית", המפלצת מ[[האיטי]].
 
===סגנונו של לאבקרפט===
 
שפתו של לאבקרפט היא ארכאית וגבוהה במתכוון, ומנסה לחקות בדיאלוגים הפזורים ביצירה ניב ניו אינגלנדי משובש במכוון. לאבקרפט יוצר אפקט של ניוון ואימה על ידי ריבוי השימוש בתארים ובתואר הפועל, אשר לעתיםלעיתים הוא עצמו ממציא. השפה המוזרה, הסמיכה, הארכאית לעתיםלעיתים והמשובשת לעתיםלעיתים, השמות המשונים בהם נקראים גיבוריו, והתיאורים המזוויעים של הסביבה הכפרית, הרקובה והמנוונת של ניו אינגלנד, יוצרים אפקט של סיוט, שאינו עוזב את קוראי ספריו. לאבקרפט הוא אמן הסמליות, והקדים את זמנו (במתכוון או שלא במתכוון) בפנייה ישירה אל התת-מודע של קוראיו, ובאפקט החלום האופף את יצירותיו.
 
===נושאים בכתיבתו של לאבקרפט===
====ידע אסור====
ב"קריאתו של קת'ולהו" ([[1926]]) כתב לאבקרפט:
{{ציטוט|תוכן=הדבר הרחום ביותר בעולם, לדעתי, הוא חוסר יכולתה של המחשבה האנושית לתאם בין כל אשר היא מכילה... ביום מן הימים קישור בין פיסות מידע מנותקות יפתח מרחבים של מציאות מבעיתה ומיקומנו המפחיד בה, ואז יטריפו התגליות את דעתנו, או שנברח מן האור הקטלני אל השלווה הבטוחה של ימי ביניים חדשים.|מרכאות=כן|מקור={{הערה|1=ה. פ. לאבקרפט '''התוהו המזדחל''', תרגם דניאל ברק, הוצאת אודיסיאה, 2000, עמ' 122}}}}
 
המרחבים המתגלים לגיבורים אלו כאשר "הפיסות מתקשרות", לרוב מביאים לאובדן שפיותם. אלו הנתקלים בהוכחות "חיות" לבלתי נתפס ייאחזו בטירוף, כפי שאירע לגיבור הסיפור "המוזיקה של אריך זאהן", המעיד על עצמו בתחילת הסיפור כי "בריאותי הפיזית והנפשית הופרעה רבות" באירועי הסיפור, הכוללים הצצה אל עולם מוזיקלי של אימה שלא תיאמן, הנמצא ברחוב שהיה ואבד, או גיבורו של הסיפור "החולדות שבקיר" הנמצא מעל גופתו המכורסמת של חברו, ונכלא בתא מבודד, כשהחולדות המתרוצצות מאחורי הריפוד בתא קוראות לו לזוועות מעבר לכל הידוע לו.
 
הגיבורים המנסים לעשות שימוש בידע מסוג זה שרכשו, נידונו לסוף מר. לעתיםלעיתים פרי עבודתם תוקף אותם ומשמיד אותם, כפי שאירע ל"הרברט ווסט - מחיה המתים", ברוח הסיפור [[פרנקנשטיין]], ולעתיםולעיתים הם מושכים את תשומת לבן של מפלצות מרושעות, ואלו מביאות לכיליונן.
 
====השפעות לא אנושיות על ההיסטוריה האנושית====
====גורל====
 
לעתיםלעיתים קרובות ביצירת לאבקרפט, אין הגיבור נמצא בשליטה מלאה על פעולותיו, והוא מוצא כי שינוי הנתיב בו הוא הולך אינו אפשרי. רבים מגיבוריו היו יכולים להיות בטוחים מסכנה אם רק היו נמלטים. עם זאת, אפשרות זו אינה עולה או באיזה אופן נמנעת על ידי איזה כוח חיצוני שהוא, כמו בסיפורים "הצבע מחוץ לעולם" ו"החלומות בבית המכשפה". לעתיםלעיתים קרובות הגיבורים נתונים להשפעתם הכופה של יצורים רבי כוח, מרושעים או אדישים. כשם שהתורשה אינה נמנעת, כך גם ההימלטות, או אף המוות עצמו, אינם יכולים לספק מפלט. במקרים מסוימים גורלו הבלתי נמנע של הגיבור הוא גורל האנושות כולה.
 
====איום על הציוויליזציה====
לאבקרפט היה בקיא בכתביו של ההוגה ה[[גרמניה|גרמני]] [[אוסוולד שפנגלר]], כותב הספר "[[שקיעת המערב]]", שהאמין כי כל תרבות עתידה לחוות תקופת שקיעה, ועל חורבותיה קמה תרבות חדשה. התזה הפסימיסטית של שפנגלר בדבר דעיכת המערב המודרני היוותה ציר מרכזי בגישתו האנטי-מודרנית והשמרנית של לאבקרפט. עולם הדימויים השפנגלרי של מחזורי דעיכה נמצא, על פי החוקר ס. ט. ג'ושי, במרכז הדיון בתפיסת עולמו הפוליטית והפילוסופית של לאבקרפט.
 
דעות אלו, והיכרותו עם פילוסוף גרמני נוסף, [[פרידריך וילהלם ניטשה]], הביאו לרעיון המובע בספריו על התרבות האנושית כנאבקת נגד אלמנטים ברבריים ופרימיטיביים. לעתיםלעיתים המאבק הוא במישור האישי. רבים מגיבוריו הם אנשי תרבות בעל חינוך עילי המושחתים בהדרגה על ידי השפעה חיצונית חורשת רע. בסיפורים אלו ה"קללה" היא לעתיםלעיתים קרובות תורשתית, אם בשל הזדווגות עם מי שאינו אנושי, או באמצעות קסם. הדעיכה הפיזית והמנטלית באות ביחד לעתיםלעיתים קרובות. נושא זה של "דם מוכתם" משקף, כאמור, את חששותיו של לאבקרפט באשר למשפחתו הוא.
 
בסיפורים אחרים, חברה שלמה מאוימת על ידי הברבריות, לעתיםלעיתים ככוח חיצוני, ולעתיםולעיתים בשל השפעה פנימית. סיפוריו מתארים את התרבות האנושית כמעורערת באופן מתמיד על ידי כוחות לא אנושיים, המשפיעים על מיעוט חורש רעה.
 
לאבקרפט אינו מציין בכתביו או במכתביו האם הייתה זו ירידת [[האימפריה הבריטית]] בה חזה בתקופתו (ובמספר סיפורים מצוין כי הגיבור השתתף ב[[מלחמת העולם הראשונה]], וזו אף מתוארת לפרטיה בסיפורו של הרברט ווסט), שהביאה אותו לגישה זו. לאבקרפט היה אנגלופיל, וסבר כי [[אנגליה]] היא עמוד התווך של התרבות האנושית, כאשר צאצאי האנגלים החיים ב[[אמריקה]] הם אך חוטר מנוון לגזע אדיר. יש להניח כי ראיית עולמו של לאבקרפט התגבשה בעניינים אלו בשנים בהן חי ב[[ניו יורק]], ונאבק לקיומו היום יומי בתוך האוכלוסייה המגוונת שאכלסה את העיר.
כיום מוציאה גם הוצאת "[[ספרי פינגווין|פינגווין קלאסיקס]]" שלושה כרכים הכוללים סיפורים אלו: "קריאתו של קת'ולהו וסיפורים מוזרים אחרים" (The Call of Cthulhu and Other Weird Stories), "הדבר על מפתן הדלת וסיפורים מוזרים אחרים" (The Thing on the Doorstep and Other Weird Stories), ו"החלומות בבית המכשפה וסיפורים מוזרים אחרים" (The Dreams in the Witch House and Other Weird Stories). הוצאות מכובדות אחרות כ"לייבררי אוף אמריקה" ו"[[רנדום האוס]]" הוציאו אף הן קובצי סיפורים של לאבקרפט.
 
על אף השפעתו של לאבקרפט על סוגות ה[[מדע בדיוני|מדע הבדיוני]] וה[[ספרות אימה|אימה]] האהובות ב[[ישראל]], לאבקרפט הינו זר כמעט לקורא העברי. מבחר מסיפוריו הכולל סיפורי מפתח ביצירתו כ"צבע מחוץ לזמן" ו"קריאתו של קת'ולהו" תורגם בשנת [[2000]] על ידי [[דניאל ברק]] ויצא ב[[הוצאת אודיסיאה]] המתמחה ב[[מדעבמדע בדיוני]], בשם "התוהו המזדחל".
 
שירתו של לאבקרפט נאספה בקובץ בשם "The Ancient Track: The Complete Poetical Works of H. P. Lovecraft", ויצאה לאור בשנת [[2001]].