חובבי ציון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כתבתי ארץ ישראל במקום א"י
שורה 27:
#היהודים נפגעו בגלל עליית [[מעמד הפועלים]], שראה ביהודים מנצלים וגנבים.
#הרפורמה בדת, ה[[התבוללות]] ו[[תנועת ההשכלה|ההשכלה]] לא פתרו דבר, משום שהיהודים נרדפו על רקע מוצאם, בין שהיו חילוניים או דתיים.
#ההתבוללות אפשרית כפתרון לבודדים, אך לא לעם כולו. משום כך יש לעלות לא"ילארץ ישראל.
 
===יהודה לייב פינסקר===
שורה 41:
# הקמת מדינה יהודית שרק בה יוכל כל אדם לקבל את הכבוד האישי המגיע לו.
 
עם זאת יש לעלות כמה שיותר מהר לא"ילארץ ישראל, למרות הקשיים ובעיות ארגון. פינסקר מפריד בין היהדות שאינה קשורה לארץ כלשהי ובין הלאומיות היהודית- שקשורה לארץ, אך מכיוון שעוד לא השיגו אותה לא מתייחסים אל היהודים כאל עם. פינסקר לא שם דגש דווקא על א"י, אך הייתה לה עדיפות בשל הקשר ההיסטורי רוחני לעם הציוני. הוא האמין שגם שטח אחר יוכל לשרת את המטרה הראשונית "ארץ משלנו".
 
===שמואל מוהליבר===
שורה 48:
 
==הקמת האגודות==
תנועת "חובבי-ציון" החלה את דרכה ללא ארגון, באופן ספונטני ומפוזר. קמו עשרות אגודות של "חובבי-ציון" ברוסיה [[מזרח אירופה]] וב[[מרכז אירופה]], ללא קשר ביניהן, אך עם מטרות משותפות לכולן. חבריהם האמינו בצורך לעלות לא"ילארץ ישראל, להתיישב בה ולעבוד את אדמתה, ולהקים בה בסופו של דבר, מדינה יהודית. באגודות אלה היו חברים יהודים בעלי הכרה לאומית מכל הזרמים, החל ממתבוללים ועד לרבנים ידועים, כאשר המכנה המשותף לכולם היה רעיון השיבה לארץ ישראל. שמות האגודות היו: "אחוות ציון", "אוהבי ציון", "בני ציון", "שיבת ציון", "[[אהבת ציון (תנועה)|אהבת ציון]]", "קיבוץ נידחי ישראל", "שארית ישראל", "עזרא" ו"זרובבל".
[[קובץ:wilna_Statement.jpg|ממוזער|250px|כתב ההצהרה בדבר הקמת אגודת חובבי ציון ווילנה ופירוט התחייבויותיהם של החברים בה - גיוס כספים, בחירת נציגים מן החברים לתור את הארץ וקניית קרקעות בארץ הקודש [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/pages/viewer.aspx?presentorid=NLI_EDU&DocID=NNL_EDU172166853 מתוך ארכיון הספרייה הלאומית]]]
 
שורה 61:
#אספו כספים לרכישת הקרקעות בארץ.
#ערכו רשימות של מועמדים לעלייה.
#שלחו אנשים לבדוק את המצב בא"יבארץ ישראל ולרכוש קרקעות.
 
הפעילות הייתה בעיקרה פילנתרופית וא-פוליטית, אך הייתה בעיית חוסר ארגון ותיאום בין האגודות. רק התארגנות מרכזית של כל האגודות לארגון גג אחד הייתה יכולה לחזק אותן.
שורה 74:
 
*מטרות הוועידה:
יש ליצור הנהגה מרכזית לכל אגודות "חובבי-ציון", שתנסה להשיג רישיון חוקי לפעילות האגודות במזרח אירופה, ולרכז את כל המאמצים למען מפעל משותף – יישובה המחודש של א"יארץ ישראל.
 
*החלטת מעשיות:
#הקמת ועד מרכזי בברלין, כדי לנסות ולערב את יהודי מערב אירופה בגורל העם.
#הקמת ועד זמני באודיסה, להמשך פעילות התנועה.
#סיוע כספי למושבות העולים בא"יבארץ ישראל, ושיגור משלחת לבדיקת צורכיהם.
#השגת רישיונות עלייה לארץ מהשלטונות הטורקיים ואישור להתיישבות בארץ.
#השגת אישור ממשלת רוסיה להמשיך בפעילות גלויה של התנועה ברוסיה.
#שיקום עם ישראל על ידי יישובו מחדש בא"יבארץ ישראל.
 
==="הוועד האודסאי"===
שורה 90:
#הפער בין האידאולוגיה של האגודות ברוסיה לבין מעשיהן היה גדול. לאנשים היה קשה לעזוב את בתיהם.
#הן נאלצו לפעול במחתרת, בגלל האיסור על התארגנות פוליטית של יהודים ברוסיה.
#התמיכה בא"יבארץ ישראל הייתה דלה, והתרומות קטנות.
#העלייה לא"ילארץ ישראל הייתה מיעוט מבוטל מול ההגירה לארצות הברית ולכן לא עוררה רושם.
#התנועות היו חדשות וסבלו מבעיות ארגון וחוסר הכרה וכן מוויכוחים פנימיים.
 
שורה 103:
#החל מאבק בין הדתיים לחילוניים, עקב ההתלבטות בין קיום מצוות לבין עבודת אדמה, ומהתפתחות השפה העברית כשפת יומיום לעומת מעמדה כלשון הקודש.
#[[בנימין זאב הרצל|הרצל]] העביר ביקורת על הציונות המעשית של "חובבי-ציון", וטען שיש לפעול בדרך של ציונות מדינית, ולהשיג הכרה מדינית לפני העלייה ההמונית לארץ.
#[[אחד העם]], טען שעלייה לא"ילארץ ישראל תפתור את בעייתם של מעטים בלבד, ושיש להתמקד בהקמת מרכז רוחני בא"יבארץ ישראל.
 
==חשיבות התנועה==