שושלת האן המערבית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה
שורה 1:
{{היסטוריה של סין}}
{{בעבודה מתמשכת}}
'''שושלת האן המערבית''' (ב[[כתב סיני|סינית]]: 漢; ב[[פין-יין]]: Hàn) הייתה [[שושלת]] ה[[קיסר סין|קיסרים]] השנייה; היא עלתה לשלטון אחרי הבסתה של [[שושלת צ'ין]]. שלטונה נמשך מ-[[206 לפנה"ס]], בה עלה לשלטון הקיסר הראשון ליוּ באָנג, ועד [[9]] לספירה, בה הוחלפה על ידי [[שושלת שין]] (שנפלה לאחר שנים ספורות, ובמקומה עלתה [[שושלת האן המזרחית]] מיסודם של צאצאי ליו באנג). תקופת האן המערבית אופיינה ביציבות פוליטית, בפריחת היצירה האמנותית והתרבות, בעליית קרנו של ה[[קונפוציאניזם]] (שנרדף בתקופת צ'ין), בפיתוח יחסי החוץ של סין ובתחילת המסחר ב[[דרך המשי]]. לשושלת האן הייתה השפעה עצומה על ההיסטוריה הסינית; בני הקבוצה האתנית הסינית מכנים את עצמם עד היום "בני האן", והסימניות הסיניות מכונות "סימניות האן".
 
שורה 63 ⟵ 62:
|צֶ'נְג דִי|| 32-7 לפנה"ס ||
|-
| אָי דִי|| 6-1 לפנה"ס ||קיסר ביסקסואל חשוך ילדים, שקידם את מאהבו למשרות בכירות ואף שקל למנותו לקיסר.
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| פִּינְג דִי || 1 לפנה"ס-5 לספירה || לאחר מותו של אָי דִי, מונה לקיסר בגיל 9 בזכות היותו אחיין הקיסר, היה לחתנו של וָאנְג מָאנְג מייסד [[שושלת שין]] בגיל 12, הורעל למוות על ידי חותנו בגיל 13.
שורה 73 ⟵ 72:
[[קובץ:ChangXingongdeng.jpg|ממוזער|מנורת זהב עשויה בדמות משרתת מהמאה השנייה לפנה"ס, שנמצאה בקברה של דוא ואן, אשתו של אחד מנסיכי האן. באמצעות הזזת התריס, ניתן היה לשלוט על עוצמת האור; העשן נכנס אל תוך אזורים שיועדו לכך בתוך הפסל.]]
 
===דת, מסורת ופילוסופיה ===
בשונה מ[[שושלת צ'ין]], שקדמה לה, רוב ככל קיסרי שושלת האן אהדו את עקרונות ה[[קונפוציאניזם]]; החל מימי וו-די הוא הפך לדת המדינה ולפילוסופיה המנחה של הקיסרות, בעוד תורות אחרות נדחקו לשוליים וידע בהן לא הספיק כדי לקבל משרה קיסרית. מכאן והלאה, הקונפוציאניזם ימשיך לשמש כקו מנחה לרבים משליטי סין עד לקץ העידן הקיסרי בתחילת המאה ה-20.
 
למרות שמו, הקונפוציאניזם אינו משנה פילוסופית סדורה, אלא הוא התבטא בעיקר בקידוש העקרונות המנחים במשנתו של [[קונפוציוס]], ובלימודם ופירושם של "ספרים קנוניים" מסוימים. חמישה מאלו (ספר השירים, ספר הטקסים, ספר המוזיקה, [[רשומות האביב והסתיו]] ו[[אי צ'ינג|ספר התמורות]]) נלמדו באוניברסיטה הקיסרית ב[[שיאן|צ'אנג-אן]], שנוסדה ב-124 לפנה"ס. בשל "מיסודו" של הקונפוציאניזם, השיטות הפילוסופיות שפותחו בימי האן היו מבוססות בעיקר על פרשנויות שונות של "הטקסטים הקנוניים", ופחות על חיבורים עצמאיים. למרות זאת, גם פרשנויות אלו יצרו קשת רחבה יחסית של דעות.
 
בתקופת האן התפתחה והשתנתה הדת העממית של תושבי סין. בתקופה זו, למשל, התפתח מושג "הנשמה הכפולה" (שני החלקים בנפשו של האדם שמתפצלים לאחר מותו: אחד מהם חוזר לעולם התחתון הממוקם באדמה, ואילו השני עולה לעולם הרוחות). אופיינית לתקופה זו הימצאותם של "מסמכים" המיועדים לפקידי עולם המתים, שיאפשרו לנפטר לנוח בעולם הרוחות בשלווה, עד התאחדותם של שני חלקי הנפש שלו כאשר יהפוך לחלק מה[[צ'י]] האוניברסלי. כמו כן, גם מיסודם פולחנים של אישים וקדושים שונים מההיסטוריה הסינית השפיע על המסורות העממיות.
===כלכלה===
 
===כלכלה וטכנולוגיה===
בראשית ימיה, השושלת אופיינה בהימנעותה מפעלתנות כלכלית מופזרת דומה לזו של שושלת צ'ין. יתרה מכך: קופתה הריקה של השושלת לא אפשרה לה לקיים שלטון מקומי יעיל כמו בימי צ'ין, ולכן שליטתה של השושלת בשטח עליו היא הופקדה הייתה מוגבלת. מדיניותה הכלכלית של השושלת הייתה של הפסקת ההתערבות הגורפת של השלטון בכלכלה כפי שהייתה בימי צ'ין על ידי הסרת הפיקוח על תעשיות הברזל והמלח ועל המחירים בשווקים, וכן הסרת המונופול על הטבעת המטבעות והורדה משמעותית במיסים. מדיניות זו הביאה לשינויים חברתים משמעותיים, כגון יצירת מעמד מתעשרים חדש שהאיכרים עבדו ברשותם כצמיתים, ושילמו להם (ולא לשלטון המרכזי) את מרבית המס; כך ירד משמעותית כוחו של מעמד האיכרים.
 
שורה 85 ⟵ 86:
לאחר ימיו של וו-די פשתה השחיתות בהאן, והפעלתנות של השושלת הביאה להתרוקנותה של הקופה הקיסרית. זו, יחד עם עלייה מסיבית בכוחם של בעלי הקרקעות, הייתה בין הגורמים המרכזיים לנפילתה של שושלת האן המערבית.
 
בתקופת שושלת האן חלו התפתחויות משמעותיות בטכנולוגיה; דוגמה לכך ניתן לראות במפעלי הברזל העצומים, שהוחזקו על ידי המדינה, בהם נוצקו כלי ברזל ביעילות כמעט-תעשייתית. תקופה זו אופיינה גם בפיתוח של תעשיות המלח, שיוצר אף הוא במפעלים ממשלתיים גדולים.
===תרבות===
 
תחת שלטון ההאן עשתה ה[[תרבות סין|תרבות הסינית]] התקדמות אדירה בתחומי ה[[היסטוריוגרפיה]], ה[[אומנות]] וה[[מדע]].
=== היסטוריוגרפיה ===
לאחר שושלת צ'ין, שקיסר הראשון, השמיד חלק ניכר מתרבות הקיסרות (תוך שריפת ספרים כמעט מכל תחום, למעט חקלאות וממשל), נעשה ניסיון לשחזר את הספרות ש[[חיבור אבוד|אבדה]].
בתקופת האן המערבית התחיל תיעוד היסטוריוגרפי מסודר של תולדות סין; את הכתיבה התחיל סה-מא טאן, אך לאחר מותו מפעלו הושלם על ידי בנו, [[סה-מה צ'יין|סה-מא צ'יין]]. בכתיבת ספרם של סה-מא צ'יין ואביו, "רשומות ההיסטוריון", הם נמנעו בדרך כלל מכתיבה מגמתית ומוטה, ומצוטטים ביצירה המקורות עליהם הסתמכו. מכאן ואילך, היסטוריוני החצר יתעדו בדרך כלל את תולדות השושלת שקדמה להם בספר הדומה במבנהו ל"רשומות".{{כתב מזרח אסייתי}}
{{כתב מזרח אסייתי}}
 
===סחר-דרך המשי===
ל"שיטת המנחות", שהוזכרה קודם, היה תפקיד חשוב ביצירת קשרי המסחר בין סין למדינות שסביבה: הסחורות שניתנו לשבטי ה[[שיונגנו]] ולשליחים ממדינות שונות בתמורה לכבוד שהפגינו בפני הקיסר הגיעו בסופו של דבר גם למדינות מרוחקות יחסית כמו [[האימפריה הפרתית]] ואף [[האימפריה הרומית]]. כיבושו של אזור [[גאנסו|גאן-סו]], שקישר בין סין למדינות שממערב לה, האיץ את המסחר בינן לבין סין דרך האזור שלימים ייקרא "[[דרך המשי]]". המסחר הביא גם להפצת רעיונות וטכנולוגיה מסין ואליה (ייצור משי, למשל, שמקורו בסין; או ייצור כלי זכוכית צבעוניים, שפותח במערב).
החל משנת [[130 לפנה"ס]] הוקמו שגרירויות של [[שושלת האן]] באסיה המרכזית, בשל רצונו של הקיסר הסיני [[הקיסר וו (שושלת האן)|וו]] לפתח את המסחר עם מרכז אסיה, ובעיקר עם הערים [[פרגנה]] ו[[פרתיה]].
השגרירויות הסיניות הגיעו עד ל[[סוריה]] ו[[פרתיה]], בעיקר בשל רצונם של הסינים לרכוש סוסים למטרות מלחמה. במקביל התפתחו קשרי המסחר עם [[האימפריה הרומית]], אליה נשלחו שגרירים מסין (שכונו על ידי הרומים "סרס"). ההיסטוריון הרומי [[פלורוס]] מתאר ביקור של שגרירים סיניים בעת מלכותו של [[אוגוסטוס קיסר]] ([[27 לפנה"ס]] - [[14]]):
:"אפילו אומות העולם אשר אינן כפופות לשליטת הקיסר נפעמו מגדולתם והעניקו כבוד לעם הרומאי, כובש המדינות הגדול. כך גם הסקיתים והסרמטים שלחו שליחים לבקש את ידידותה של רומא. ואפילו הסרסים הגיעו, וההודים השוכנים מתחת השמש האנגית הביאו מתנות של אבנים יקרות, פנינים ופילים."
 
===המשך בניית החומה הגדולה של סין===
במהלך שנות השושלת המשיכה בניית [[החומה הגדולה של סין]].
 
החל משנת [[130 לפנה"ס]] הוקמו שגרירויות של [[שושלת האן]] באסיה המרכזית, בשל רצונו של הקיסר הסיני [[הקיסר וו (שושלת האן)|וו]] לפתח את המסחר עם מרכז אסיה, ובעיקר עם הערים [[פרגנה]] ו[[פרתיה]].
השגרירויות הסיניות הגיעו עד ל[[סוריה]] ו[[פרתיה]], בעיקר בשל רצונם של הסינים לרכוש סוסים למטרות מלחמה.
==גלריה==
<gallery>
שורה 115 ⟵ 113:
! [[שושלת צ'ין]] !! שושלת האן המערבית{{ש}} 206 לפנה"ס-9 לספירה !! [[שושלת שין]]
|}
 
== לקריאה נוספת ==
* יורי פינס, גדעון שלח, יצחק שיחור, '''כל אשר מתחת לשמיים - תולדות הקיסרות הסינית''', כרך ב', הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]], 2013
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Han Dynasty|שם ויקישיתוף=שושלת האן}}