פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
עיצוב, עריכה
[[קובץ:IBA-logo.svg|שמאל|200px|סמל רשות השידור]]
[[קובץ:Justy29.JPG|שמאל|ממוזער|350px|בניין הנהלת רשות השידור בשכונת [[רוממה]] ב[[ירושלים]]]]
'''רשות השידור''' הייתה [[תקשורת בישראל|רשת השידור הממלכתית של [[מדינת ישראל]]. [[המגזר הציבורי בישראל|רשות]] השידור פעלה מתוקף [[חוק רשות השידור]] התשכ"ה שנחקק בשנת [[1965]], אשר מאפשר [[שידור ציבורי]] ממלכתי ב[[טלוויזיה]] וב[[רדיו]]. מנכ"לה הראשון היה [[חנוך גבתון]].
 
עד [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] הייתה רשות השידור הגוף היחיד שהפעיל ערוץ שידורי טלוויזיה בהיקף נרחב והגוף העיקרי ששידר שידורי רדיו. מאז הוקמו גופי שידור רבים נוספים, והרשות מצאה את עצמה כערוץ אחד מני רבים ובתחרות קשה עם גופי תקשורת מסחריים.
 
ב-[[29 ביולי]] [[2014]] אישרה הכנסת את [[חוק השידור הציבורי]], התשע"ד-2014,{{הערה|שם=חוק השידור|[http://www.knesset.gov.il/laws/data/law/2471/2471_1.pdf חוק השידור הציבורי, התשע”ד-2014], ס"ח 2471 מ-11 באוגוסט 2014}} ובו פרק המורה על סגירת רשות השידור{{הערה|שם=גילי|{{הארץ|גילי איזיקוביץ|הכנסת אישרה את חוק רשות השידור החדש|1.2390939|29 ביולי 2014}}}} והקמת תאגיד שידור חדש בשם "[[תאגיד השידור הישראלי]]". בהתאם לחוק רשות השידור הפסיקה את שידוריה ב-[[14 במאי]] [[2017]], ולמעשה כבר ימים אחדים קודם לכן נפסקו מרבית שידורי האקטואליה של הרשות.
 
==חוק רשות השידור==
לפי חוק רשות השידור התשכ"ה הרשות "תקיים את השידורים כשירות ממלכתי". החוק קבע את תפקידיה, ובהם שידור תוכניות חינוך, בידור ומידע בשטחי המדיניות, החברה, הכלכלה והמשק, התרבות, המדע והאמנות במגמה לשקף, בין השאר, את חיי המדינה, מאבקה, יצירתה והישגיה ואת חייהם ונכסי תרבותם של כל חלקי העם. לפי החוק, על הרשות להבטיח כי בשידורים יינתן מקום לביטוי של ההשקפות והדעות השונות הרווחות בציבור.
 
==פעילות הרשות==
[[קובץ:IBA office.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הטלוויזיה הישראלית ב[[רוממה]]]]
 
רשות השידור הפעילה את שידוריה בטלוויזיה וברדיו, ובהמשך גם באינטרנט.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=אתר האינטרנט של רשות השידור|כתובת=http://www.iba.org.il/}}}} מתוקף היותה רשות השידור הציבורית היחידה בישראל, היא הייתה החברה הישראלית היחידה ב[[איגוד השידור האירופי]], ומתוקף כך נהנתה מההסכמים להחלפת חומרים טלויזיוניים הקיימים בין כל גופי השידור האחרים החברים באיגוד.
 
על פי חוק רשות השידור, ועדת [[גלי צה"ל]] של מליאת הרשות אחראית לפקח על השידורים הלא צבאיים של תחנות [[גלי צה"ל]]. שידורים אלה מהווים למעלה מ-90% משידורי גלי צה"ל. ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]], בשל מצבה הרעוע של הרשות, לא התכנסה ועדה זו באופן סדיר.{{הערה|{{הארץ|אמילי גרינצווייג|רשות השידור תקבע נוהלי פיקוח על גל"צ|1.1707219|14 במאי 2012}}}}
 
רשות השידור הייתה כפופה לביקורת של [[מבקר המדינה]] ובמסגרת פעילות הממשלה ממונה שר שתפקידו לפקח על רשות השידור.
 
=== מימון, עלויות ומשכורות ===
[[קובץ:IL CH1 News Studio JLM 13.jpg|ממוזער|250px|אולפן מבט של הערוץ הראשון]]
 
מימון רשות השידור נעשה באמצעות גביית [[אגרת הרדיו והטלוויזיה]], שידור [[פרסומת|פרסומות]], שידור [[חסות מסחרית|חסויות]], שידור [[תשדיר שירות|תשדירי שירות]] ובהשלמה תקציבית של הממשלה.
 
'''[[אגרת הטלוויזיה]]''' הוטלה על כל משק בית בעל מקלט טלוויזיה, ונגבתה באמצעות אגף הגבייה של רשות השידור. '''אגרת הרדיו''' הייתה מוטלת על כל משק בית שבו רדיו, ובהמשך צומצמה רק לבעל רכב מנועי ונגבתה באמצעות אגרת הרישוי לרכב. בשנת 2014, גובה אגרת הטלוויזיה היה 345 ש"ח לשנה{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=אגרת הטלוויזיה|כתובת=http://ecom.gov.il/Voucher/inputpage.aspx?vid=374}}}} וגובהה של אגרת הרדיו הוא 136 ש"ח לשנה.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=אגרת הרדיו|כתובת=http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=1060:agrot-rechev-klali&catid=122:agorot-rechev-c&Itemid=182}}}} שנת 2014 הייתה השנה האחרונה שבה נגבתה אגרת הטלוויזיה ונכון לשנת 2016 גובה אגרת הרדיו עמד על 153 ש"ח.
 
לאורך השנים נחשפו משכורותיהם של עובדי רשות השידור והעובדה כי קיימים עיתונאים וטכנאים שכלל אינם מגיעים לעבודה וגם אינם מחתימים שעות וזוכים למשכורות עתק.{{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3667135,00.html האם עובדי רשות השידור יצטרכו להחזיר כסף?]}}{{הערה|[https://www.themarker.com/markerweek/1.3969934 מאות עובדי רשות השידור והתאגיד לא יודעים מה יהיה מחר: "הטובים נדפקים וקולם לא נשמע"]}}{{הערה|[http://b.walla.co.il/item/2758442 משכורות עובדי רשות השידור נחשפות: 18 אלף לעיתונאי, 21 אלף לטכנאי]}}
 
=== ערוצי הטלוויזיה ===
* [[רק"ע]] (רשת קליטת עלייה) - שידרה במספר שפות זרות שאינן שפות רשמיות בישראל.
* [[רשת מורשת]] - שידרה תוכניות תרבות ואקטואליה מזווית יהודית מסורתית, וכן [[מוזיקה חסידית]].
 
=== חוק רשות השידור ===
לפי חוק רשות השידור התשכ"ה הרשות "תקיים את השידורים כשירותכ[[המגזר הציבורי בישראל|שירות ממלכתי]]". החוק קבע את תפקידיה, ובהם שידור תוכניות חינוך, בידור ומידע בשטחי המדיניות, החברה, הכלכלה והמשק, התרבות, המדע והאמנות במגמה לשקף, בין השאר, את חיי המדינה, מאבקה, יצירתה והישגיה ואת חייהם ונכסי תרבותם של כל חלקי העם. לפי החוק, על הרשות להבטיח כי בשידורים יינתן מקום לביטוי של ההשקפות והדעות השונות הרווחות בציבור.
 
=== מימון, עלויות ומשכורות ===
[[קובץ:IL CH1 News Studio JLM 13.jpg|ממוזער|250px|אולפן [[מבט]] של הערוץ הראשון]]
 
מימון רשות השידור נעשה באמצעות גביית [[אגרת הרדיו והטלוויזיה]], שידור [[פרסומת|פרסומות]], שידור [[חסות מסחרית|חסויות]], שידור [[תשדיר שירות|תשדירי שירות]] ובהשלמה תקציבית של הממשלה.
 
'''[[אגרת הטלוויזיה]]''' הוטלה על כל משק בית בעל מקלט טלוויזיה, ונגבתה באמצעות אגף הגבייה של רשות השידור. '''אגרת הרדיו''' הייתה מוטלת על כל משק בית שבו רדיו, ובהמשך צומצמה רק לבעל רכב מנועי ונגבתה באמצעות אגרת הרישוי לרכב. בשנת 2014, גובה אגרת הטלוויזיה היה 345 ש"ח לשנה{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=אגרת הטלוויזיה|כתובת=http://ecom.gov.il/Voucher/inputpage.aspx?vid=374}}}} וגובהה של אגרת הרדיו הוא 136 ש"ח לשנה.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=אגרת הרדיו|כתובת=http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=1060:agrot-rechev-klali&catid=122:agorot-rechev-c&Itemid=182}}}} שנת 2014 הייתה השנה האחרונה שבה נגבתה אגרת הטלוויזיה ונכון לשנת 2016 גובה אגרת הרדיו עמד על 153 ש"ח.
 
לאורך השנים נחשפו משכורותיהם של עובדי רשות השידור והעובדה כי קיימים עיתונאים וטכנאים שכלל אינם מגיעים לעבודה וגם אינם מחתימים שעות וזוכים למשכורות עתק.{{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3667135,00.html האם עובדי רשות השידור יצטרכו להחזיר כסף?]}}{{הערה|[https://www.themarker.com/markerweek/1.3969934 מאות עובדי רשות השידור והתאגיד לא יודעים מה יהיה מחר: "הטובים נדפקים וקולם לא נשמע"]}}{{הערה|[http://b.walla.co.il/item/2758442 משכורות עובדי רשות השידור נחשפות: 18 אלף לעיתונאי, 21 אלף לטכנאי]}}
 
==היסטוריה==
 
ב[[מרץ]] [[2015]] מונה [[אלדד קובלנץ]] לעמוד בראש [[תאגיד השידור הישראלי|תאגיד השידור הציבורי]] החדש.{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|אלדד קובלנץ ינהל את הקמת רשות השידור החדשה|1001016514|8 במרץ 2015}}}} כמו כן, התאריך הראשון שנקבע לפרק את הרשות (ב-[[31 במרץ]] [[2015]]) נדחה, והוחלט לפרק את הרשות עד [[אוקטובר]] [[2015]].{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|עשרות מיליוני שקלים יוזרמו לרשות השידור תמורת פרישת עובדים ופינוי קרקעות|1.2672301|30 ביוני 2015}}{{ש}}[http://index.justice.gov.il/SitePages/OpenFile.aspx?d=6e912Mdhgu5lbUUjdGs76PH0byiiInXgTLNDoXXhjDc%3d צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס' 2), התשע"ה-2015], ק"ת 7527 מ-30 ביוני 2015}} ב-[[14 ביולי]] [[2015]] החל תהליך דחיה נוספת, עד ל-[[31 במרץ]] [[2016]].{{הערה|[http://www.ice.co.il/media/news/article/411775 כפי שפורסם באייס: מתווה אקוניס אושר - רשות השידור תיסגר ב-31 במארס 2016], באתר [[אייס (אתר אינטרנט)|אייס]], 19 ביולי 2015}} אך למרות זאת, שובצו החל מסוף ינואר סדרות חדשות (כמו "[[שטיסל]]") שצפויות להסתיים כחודש לאחר אותו תאריך.
ַ
 
[[קובץ:IsraeliTVBlack.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[בניין הטלוויזיה הישראלית]] בירושלים מעוטר בבד שחור לאות מחאה על סגירת הרשות, [[מרץ]] [[2017]]]]
ב-[[28 ביולי]] [[2015]] שודרה בפעם האחרונה בערוץ הראשון התוכנית "פוליטיקה" עם [[עודד שחר]] שהייתה משודרת [[פופוליטיקה|בגלגולים שונים]] משנת [[1992]].
ב[[מרץ]] [[2017]] החלו ברשות השידור בשידורים המביעים מחאה כנגד סגירת רשות השידור, ובכללם התפרצות למהדורת מבט תוך כדי שידור והצגת שקופית רקע באולפן במחאה על סגירת רשות השידור,{{הערה|{{מעריב אונליין|משה כהן|עובדי רשות השידור התפרצו לאולפן 'מבט' באמצע המהדורה. צפו|news/israel/Article-577747|13 במרץ 2017}}}} הפרעה והפסקה בשידורי רשת ב',{{הערה|{{מעריב אונליין|אריק בנדר|עובדי רשות השידור הפסיקו את שידורי רשת ב': "אנחנו קורבן"|news/israel/Article-578045|16 במרץ 2017}}}} השמעת תשדירי רדיו המכילים הקלטות בהן אומר ראש הממשלה{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|ראש הממשלה אינו מרפה מתאגיד השידור: בוחן דחייה נוספת בהקמתו|advertising/1.3738175|9 בפברואר 2017}}}} שבכוונתו לשקם את רשות השידור, הקרנת הסדרה "היום זה אנחנו מחר זה אתם" המציגה את מהלך סגירת רשות השידור מנקודת מבטם האישית של אנשי רשות השידור בעוד הם מסקרים מבחינה עיתונאית את התהליך, ופתיחת מהדורות מבט כשהכיתוב "היום זה אנחנו מחר זה אתם" מוצג על קיר הווידאו באולפן.
 
ב-[[9 במאי]] [[2017]] החלו להיפסק שידורי הרשות בהדרגה. באותו יום שודרה מהדורת [[מבט]] האחרונה והסתיימו שידורי האקטואליה של [[הערוץ הראשון]]. ב-10 במאי הסתיימו שידורי האקטואליה של [[רשת ב']] למעט מבזקי חדשות שעתיים וכן שידורי [[ערוץ 33]]. ב-11 במאי הסתיימו שידורי [[רשת ג']]. בלילה שבין ה13 ל-14 במאי הסתיימו שידורי הערוץ הראשון לאחר שידור גמר האירוויזיון, אם כי למחרת בבוקר שידורי הטלוויזיה החינוכית בו שודרו כסדרם וננעלו בתוכנית "[[ערב חדש]]". ב-14 במאי בשעה 23:00 שודר המבזק האחרון של [[קול ישראל]] ברשות ושידורי הרשות נחתמו עם סיום שידורי תחנת [[88FM]]. במהלך הלילה שבין 14 ל15 במאי עד השעה 06:00 בבוקר הושמעה מוסיקה בכל תחנות הרדיו של קול ישראל ובטלוויזיה הוקרנה שיקופית[[שקופית]] המבשרת על סגירת הרשות ותום שידוריה. בשעות הבוקר הוחלפה השיקופיתהשקופית של הרשות בשיקופיתבשקופית של תאגיד השידור שבשרה על פתיחת השידורים בשעה 17:00.
 
עד אמצע חודש [[אוגוסט]] [[2017]], חלקים מאתר רשות השידור המשיכו לפעול, והחל מה-[[20 באוגוסט]] [[2017]] כתובת אתר רשות השידור מפנה באופן אוטומטי לאתר [[תאגיד השידור]], "כאן". ערוץ היוטיוב של רשות השידור הועבר לתאגיד כאן ושם הערוץ ביוטיוב שונה לערוץ "כאן 11", כשם ערוץ הטלוויזיה. ערוץ הטוויטר של [[רשת ב']] הועבר גם הוא לתאגיד כאן, והפעילות בו המשיכה באופן שוטף.
[[קובץ:בזאת תמו שידורינו.png|500px|ממוזער|מרכז|"בזאת הסתיימו שידורינו!", אתר רשות השידור]]
 
===מנהלי רשות השידור===
==דוחות מבקר המדינה==
משרד [[מבקר המדינה]] בדק מפברואר ועד [[ספטמבר]] [[2010]] את הליכי מינוי מוסדות הרשות ואת קביעת תקציבה, מינוי בכירים והעסקת אנשי תקשורת בכירים, ומצא באלה ליקויי התנהלות חמורים.{{הערה|שם=אברהם1|1=דוד אברהם, [http://media.nana10.co.il/Article/?ArticleID=801590 מבקר המדינה על רשות השידור והעומד בראשה: "כשל ארגוני וניהולי"], באתר [[נענע10]], 17 במאי 2011}} המבקר מצא ליקוי חמור בהתנהלותו של מנכ"ל הרשות [[מוטי שקלאר]] בנושא העסקת עיתונאי, אליו התחייב בעל-פה שתוכניתו תופק. כמו כן המבקר בדק את הליכי מינוי חברי מליאת הרשות והביע חשש שהשיקולים למנויים לא היו נקיים מהשפעות פוליטיות. בנוסף נמצאו ליקויים בתפקודו של הוועד המנהל וליקויים גם בהליכי מינוי מליאת השידור.{{הערה|שם=אברהם1}}
 
עוד ביקר מבקר המדינה בחריפות את אופן תפקודם של הנהלת הרשות ומוסדותיה במשך שנים בנושא וכתב כי הדבר "הביא להיווצרות תרבות ארגונית פסולה שסטתה באופן ברור מדרך המלך של המינהל התקין".{{הערה|שם=אברהם2|1=דוד אברהם, [http://media.nana10.co.il/Article/?ArticleID=801597 המינויים הפסולים ברשות השידור: כך עבדה השיטה], באתר [[נענע10]], 17 במאי 2011}} כך לדוגמה מאז שנת [[2006]] לא אויש תפקיד מנהל הטלוויזיה בעברית במכרז, והמבקר מצא ליקויים בהליכי קבלת ההחלטות בנושא. מינויים ללא מכרז נעשו גם בקרב עובדי המטה.{{הערה|שם=אברהם2}}
 
מאז [[1995]], היה קיים ברשות השידור תפקיד [[אומבודסמן]] שפרסם מדי שנה דו"חות ביקורת.{{הערה|[http://www.iba.org.il/ombudsman/ בעמוד האומבודסמן]}}
 
==מנהלי רשות השידור==
 
====מנכ"לי רשות השידור====
|[[אמיר גילת]] || [[2010]] || [[2014]] ||
|}
 
==דוחות מבקר המדינה==
משרד [[מבקר המדינה]] בדק מפברואר ועד [[ספטמבר]] [[2010]] את הליכי מינוי מוסדות הרשות ואת קביעת תקציבה, מינוי בכירים והעסקת אנשי תקשורת בכירים, ומצא באלה ליקויי התנהלות חמורים.{{הערה|שם=אברהם1|1=דוד אברהם, [http://media.nana10.co.il/Article/?ArticleID=801590 מבקר המדינה על רשות השידור והעומד בראשה: "כשל ארגוני וניהולי"], באתר [[נענע10]], 17 במאי 2011}} המבקר מצא ליקוי חמור בהתנהלותו של מנכ"ל הרשות [[מוטי שקלאר]] בנושא העסקת עיתונאי, אליו התחייב בעל-פה שתוכניתו תופק. כמו כן המבקר בדק את הליכי מינוי חברי מליאת הרשות והביע חשש שהשיקולים למנויים לא היו נקיים מהשפעות פוליטיות. בנוסף נמצאו ליקויים בתפקודו של הוועד המנהל וליקויים גם בהליכי מינוי מליאת השידור.{{הערה|שם=אברהם1}}
 
עוד ביקר מבקר המדינה בחריפות את אופן תפקודם של הנהלת הרשות ומוסדותיה במשך שנים בנושא וכתב כי הדבר "הביא להיווצרות תרבות ארגונית פסולה שסטתה באופן ברור מדרך המלך של המינהל התקין".{{הערה|שם=אברהם2|1=דוד אברהם, [http://media.nana10.co.il/Article/?ArticleID=801597 המינויים הפסולים ברשות השידור: כך עבדה השיטה], באתר [[נענע10]], 17 במאי 2011}} כך לדוגמה מאז שנת [[2006]] לא אויש תפקיד מנהל הטלוויזיה בעברית במכרז, והמבקר מצא ליקויים בהליכי קבלת ההחלטות בנושא. מינויים ללא מכרז נעשו גם בקרב עובדי המטה.{{הערה|שם=אברהם2}}
 
מאז [[1995]], היה קיים ברשות השידור תפקיד [[אומבודסמן]] שפרסם מדי שנה דו"חות ביקורת.{{הערה|[http://www.iba.org.il/ombudsman/ בעמוד האומבודסמן]}}
 
==גלריית תמונות==