הנבואה במסורת ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 46:
לפי [[הכרונולוגיה המקראית והמסורתית|המסורת היהודית]] פסקה נבואה מעם ישראל עם פטירת אחרוני הנביאים [[חגי]] [[זכריה הנביא|זכריה]] ו[[מלאכי]]{{הערה|1=בבלי סנהדרין יא ע"א}}, ועתידה לחזור בעתיד.
 
התאריך המדויק להפסקת הנבואה אינו מפורש בחז"ל. ריה"ל בספר הכוזרי כתב שהנבואה פסקה ב-40 שנה ל[[בית המקדש השני]], אך לא ברור מדבריו האם הוא מונה 40 שנה מהצהרת כורש, או מבניין המקדש בתקופת [[דריווש השניהראשון]]. [לשיטה המונה מהצהרת כורש הנבואה פסקה בשנת ג'תמ"ח (312 לפנה"ס) - בדיוק אלף שנה אחרי [[יציאת מצרים]]]{{הערה|רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי מאמר ג', ל"ג וס"ה. ורב סעדיה גאון כתב "ונחתום חזון בשנת הארבעים לבנות הבירה שנית". וב[[סדר עולם רבה]] פרק ל' "הוא אלכסנדר מוקדון שמלך י"ב שנה. עד כאן היו הנביאים מתנבאים ברוה"ק מכאן ואילך הט אזנך ושמע דברי חכמים", ואין משמעות מדויקת בלשונו מתי פסקה נבואה.
יש להעיר שלפי השיטה המונה מבניין המקדש בזמן דרוויש עולה שהכוזרי חולק על הסדר עולם במניין מלכי פרס, שהרי לפי סדר עולם יש רק 34 שנה מבניין המקדש עד אלכסנדר מוקדון.}}.