הבדלים בין גרסאות בדף "זיהוי מקום המקדש"

מ (הוספת קישור לחפירה ארכאולוגית)
* רבי [[אשתורי הפרחי]], מחבר ספר "[[כפתור ופרח]]" היה בירושלים בשנת 1313 וניסה להעריך את התחום בו מותר ליהודים להיכנס להר הבית. וכך הוא כתב: "מכל מקום, צריכים אנו לדעת גדר וגבול מקום אסור והחיוב להיכנס היום שם בבית הקדוש (בית המקדש){{הערה|1= עמ' פ"ז לספר א', לונץ 1897}}. מכאן הוא עובר לתיאור מקומו של "שער שושן" שעל פי [[חז"ל]]{{הערה|משנה מסכת ברכות פרק ט משנה ה. תלמוד בבלי מסכת יומא דף טז עמוד א.}} הוא מכוון בדיוק מזרחית למקום המקדש. הוא כתב כי היום ניתן לראות היכן היה "שער שושן" וכך מובא בספרו: "מכל זה יראה כי מה שאנו רואים היום בזמננו זה מהכותלים העומדים האלה, שהם כותלים מחומת הר הבית. עד היום ניכר שער שושן למזרח והוא סגור אבני גזית. ואם תחלק זה הכותל לשלושה חלקים, יהיה זה הפתח הראשון מצד קרן מזרחית דרומית" (פ"ב). הוא ממשיך בתיאור: "ולצפון, הפתח הסגור אשר במזרח, שאמרנו עליו שהוא "שער שושן", כמטווחי קשת יש בכותלו שני שערים גבוהים מאד בכיפות בחוץ ודלתותיהם ברזל והם סגורים לעולם, וקורים להם ההמון "שערי הרחמים" " (צ"ג). לדעתו, אלה השערים המוזכרים במסכת סופרים (פ"ב) שבנה [[שלמה המלך]] אחד לחתנים ואחד לאבלים ומנודים ובשבת היו מתקבצים יושבי ירושלים ועולין להר הבית ויושבים בין שערים הללו כדי לגמול חסדים זה לזה, ושמה זה קורים להם שערי רחמים (צ"ד). הוא מסיים את דיונו שהיום "נוכל להתקרב לעניין התפילה עד אותם הכתלים... וכבר בקש מהאל יתברך שלמה בתפילתו שתקובל תפילת המקום ההוא" (צ"ד).{{ש}}יוסף רופא במאמרו '''מקום מקדשנו - איתור בית-המקדש בדרומה של רחבת הר-הבית'''{{הערה|1= [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/niv/itur-2.htm ניב המדרשה] תשל"ח-ל"ט}} סבור כי "כמטחווי-קשת" הוא מרחק שבין 150 מטר ל-200 מטר. הוא נעזר מאיזכור אחר של מונח זה ב[[חברון]], בהקשר לאתרים הידועים בימינו, ושם הוא מדד ומצא כי המרחק{{הערה|1=בין "מקום (קבר) אבנר בן נר" ו"מערב מערת המכפלה"}} הוא כ- 90 מטרים. עם זאת במקרה של תיאורו של ר' אשתורי הפרחי הוא מגיע למסקנה כי "כמטחווי-קשת" הוא לא פחות מ-160 מטר. {{ש}}לפי עדותו של ר' אשתורי הפרחי, כי שער-שושן נמצא בשליש הדרומי של החומה המזרחית של רחבת הר-הבית, דהיינו בתוך 155 המטרים הדרומיים של החומה המזרחית של רחבת הר-הבית (כי אורכה הכולל של חומה זו הוא 465 מטרים). מכאן מסיק רופא כי אמצעיתו של שער-שושן נמצא בנקודה המצויה במרחק 135 מטר מצפון לקרן הדרומית-המזרחית של חומת רחבת הר-הבית. נקודה זו בחומה המזרחית מצויה באותו מרחק עצמו, 135 מטר, מדרום למגרעת-הדומה הסמוכה לשער-הלוויות ("באב-אל-גנאיז" בערבית) ו- 180 מטר מדרום לאמצעיתם של שערי-הרחמים (באב-אל-רחמא", בערבית). מסקנתו היא כי "בית-המקדש" היה מדרום לכיפת הסלע. אולם, חוקרים אחרים טענו שאין כל ראיה כי רבי אשתורי הפרחי אכן התכוון לכך, מאחר שרבי אשתורי אינו מתאר כלל את הנמצא בתוך הר הבית, אלא רק את החומה החיצונית. החומה החיצונית בצד המזרחי, היא גם חומת העיר העתיקה, ואם נתייחס לשער שושן כנמצא בשליש החומה, הרי שדברי רבי אשתורי מתאימים דווקא לשיטה המרכזית ולא לשיטה הדרומית.{{הערה|הרב זלמן קורן, חצרות בית ה', בתוך: שם עולם, ספר זיכרון לתלמידי ישיבת קריית ארבע, עמ' 276.}} אמנם מנגד, אם רבי אשתורי אכן ראה כי שער שושן נמצא כנגד [[כיפת הסלע]] לא היה צריך לחלק את הכותל המזרחי לשלושה חלקים ולקבוע כי השער היה נמצא בשליש הדרומי, אלא היה מציין שהוא מכוון כנגד כיפת הסלע. וסביר להניח ששיטתו איננה שונה משיטת [[צ'ארלס וורן]] כי מקום המזבח נמצא בדרום [[כיפת הסלע]] שהייתה בצפון העזרה במקום [[בית המוקד]]. שיטה זו מתאימה לתיאור של [[יוסף בן מתתיהו]] שלא הרחק מהסטיו המלכותי והעמודים, נמצאים שלטי האזהרה לזרים התלויים על הסורג, ומשם מתחילה העלייה בחיל לעזרה הדרומית וכבש המזבח.{{הערה|1=http://www.sacred-texts.com/jud/josephus/ant-15.htm}} יוספוס אומר כי היקף המתחם שבנה הורדוס כולל [[מצודת אנטוניה]] היה ששה ריסים בלבד.{{הערה|1=
http://search.yahoo.com/r/_ylt=A0oG7nhKecRRjXQAXVlXNyoA;_ylu=X3oDMTEyc28yajU2BHNlYwNzcgRwb3MDMQRjb2xvA2FjMgR2dGlkA0g0NjVfODU-/SIG=13cl7pen2/EXP=1371859402/**http%3a//www.bible-history.com/court-of-women/josephus_the_wars_of_the_jews_chapter_5.html
}}{{ש}}כשיטה זו, סבור גם הרב אב"י סילבצקי מישיבת מרכז הרב שכתב מאמר מקיף התומך בשיטה הדרומית ומוכיח שכן שיטת הכפתור ופרח.{{הערה|[https://www.inn.co.il/News/News.aspx/359504 עליה להר הבית עוד חתיכת כרת], ב[[ערוץ 7]]. [http://mercazharav.org.il/default.asp?pg=5&id=816 המאמר באתר ישיבת מרכז הרב]}}
}}
 
*שיטת '''ג'ון פרגוסון'''.
:האדריכל טוביה שגיב פרסם כמה מאמרים בהם הוא טוען שמקום המקדש הוא בדרום המתחם, וקדש הקדשים ממוקם בנקודה בה ממוקם כיום "אל-כאס", מקום רחצת הידיים והרגליים של המוסלמים, כ17 מטר מתחת ריצפת ההר כיום.
:שגיב מתבסס על כמה נקודות עיקריות. מפלס שערי הר הבית. מפלס אמת-המים שסיפקה את המים למקדש. צורת הבורות הנמצאים במקום. תיארוך המתחם המוכר לתקופת [[אדריאנוס]] קיסר ולא ל[[הורדוס]] כמקובל. מיקום המצודה שהגנה על המקדש. אפשרויות התצפית מהעיר לתוך חצר המקדש. ואמה רומאית בת 44.4 ס"מ. כמו כן סבור שגיב כי כיפת הסלע נמצאת במקום [[מצודת אנטוניה]] שהייתה בפינה הצפונית מערבית של הר הבית, כאשר לפי השיטות האחרות מקומה של מצודת אנטוניה היה מצפון להר הבית, במקום בו נמצא היום [[בית הספר אל עומריה (ירושלים)|בית הספר אל עומריה]] ב[[רחוב ויה דולורוזה]],{{הערה|1=טוביה שגיב (שקרקה), '''תחומין''' יד (תשנ"ד), עמ' 472-437}} או בפינה הצפון מערבית של הרמה הגובלת בחפיר [[פומפיוס]], מעל לסלע שב[[כיפת הרוחות]] ומנהרות מספר 1 ומספר 3 במפת וורן, המחברות את [[מצודת אנטוניה]] למתחם המקדש כתיאור [[יוספוס פלביוס]].
:ישנם קשיים רבים בשיטתו של שגיב, בהם: מיקומו של בית המקדש לשיטה זו על צלע ההר ולא בראשו, כפי שעולה מהמשנה במסכת מידות{{הערה|פרק ב משניות ג-ו.}} ומקומות נוספים. מיקום חלקו הדרום-מערבי של הר הבית מחוץ לשטח הר המוריה, בתוך עמק ה[[טירופיאון]]{{הערה|אוצר ירושלים והמקדש, עמ' 348.}}, אי התאמת זיהויו של שגיב למקום המקדש עם הנאמר במסכת מידות באשר למיקום בית המקדש בתוך הר הבית{{הערה|פרק ב משנה א.}}. שיוך בניית חומת כותלי הר הבית הנוכחית, וכן [[מערת המכפלה]], לתקופת אדריינוס, דבר המנוגד למסורת היהודית וגם לעמדתם של שאר ההיסטוריונים והארכאולוגים שמזהים סגנון בניה זה עם הבניה ההרודיאנית.
 
==ראו גם==
831

עריכות