איוואן פסקביץ' – הבדלי גרסאות

''''איוואן פסקביץ'''', (ב[[רוסית]]: '''Иван Фёдорович Паскевич''';{{כ}} [[19 במאי]] [[1782]] [[פולטבה]] - [[1 בפברואר]] [[1856]] [[ורשה]]) -היה [[רוזן]] ירוואן, נסיך ורשה, [[גנרל-פלדמרשל]] רוסי ממוצא אוקראיני.

פסקביץ' נולד ב-[[19 במאי]] [[1782]] ב[[פולטבה]], למשפחת [[קוזאקים זאפורוז'יאנים]]. עם סיום לימודיו הוא החל את השרות הצבאי ב[[צבא האימפריה הרוסית]], ובשנת [[1800]] קודם לדרגת קצין זוטר והחל לשרת בקרבת [[פאבל הראשון, קיסר רוסיה]]. בתחילת שלטונו של [[אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה]] עזב פסקביץ' הצעיר את הבירה ועבר ל[[פולטבה]]לפולטבה. בשנת [[1805]] היה פסקביץ' חלק מכוח עזר שהשתתף ב[[קרב אוסטרליץ]], שבו הובסו הכוחות האוסטרים והרוסים על ידי [[נפוליאון]].

בשנת [[1807]] המפקד העליון של הכוח הלוחם נפטר. מפקדים בשטח סיכמו עם הטורקים תנאי הסכם הפסקת אש, אך הוא לא אושר על ידי ה[[קיסר]]. פסקביץ' נשלח ל[[קונסטנטינופול]] להעביר את המסר שרוסים לא מוכנים לשגת מחלק של השטח שנכבש במלחמה. הוא גם טיפל בנושא החלפת שבויים. הפעילות הדיפלומטים של פסקביץ נמשכה תקופת מה, אך בסופו של דבר, הלחימה התחדשה.

פסקביץ' ארגן את הכוחות במקום מחדש. למרות נחיתות מספרית הוא ניהל מספר קרבות. בתקופת ירמולוב, היה התנגדות לתחילת התקפה על [[ירוואן]]. לאחר פיטוריו, פסקביץ' החל במתקפה ולאחר קרבות קשים כבש את העיר ב-[[6 באוקטובר]] [[1827]]. הוא גם כבש משטחיה של חאנות נחצ'יבן. היחידות בפיקודו לא עצרו והמשיכו להתקדם לכיוון [[ממלכת פרס|פרס]]. ב-[[11 באוקטובר]] [[1827]] הם כבשו את [[תבריז]]. שיחות שלום שהחלו לא התקדמו עד להסכם. בינואר [[1828]] פסקביץ' החל להתקדם לכיוון [[טהראן]] עצמה. ב-[[28 בפברואר]] [[1828]] נחתם [[הסכם טורקמנצ'אי]] בתנאים טובים מאוד לרוסים. על הצלחות במלחמה זו פסקביץ' קיבל תואר רוזן ירוואנסקי.

בשנת [[1830]] החל [[מרד נובמבר|מרד]] נגד הרוסים ב[[פולין]]. [[איוואן דיביץ']], מפקד הכוחות הרוסיים באזור, נפטר בעיצומה של המערכה. פסקביץ' הגיע לאזור ביום [[13 ביוני]] [[1831]]. ביום [[26 באוגוסט]] [[1831]] [[ורשה]] נכבשה על ידי הרוסים וכוחות המורדים נסוגו. גם לאחר סיום הקרבות, פסקביץ' המשיך לנהל את פולין הכבושה. הוא המליץ ל[[צאר]] לבטל כליל את האוטונומיה הפולנית אך הקיסר לא קיבל את המלצותיו. פסקביץ' המשיך לנהל את האזור ביד קשה. בשנת [[1833]] הוא ניצל מניסיון התנקשות. בשנת [[1844]] התגלה קשר שמטרתו להרגו. בשנת [[1846]] ציווה פסקביץ' על היהודים הפולניים להמיר את לבושם המסורתי, שהיה דומה לזה של האצולה הפולנית בימי הביניים, בבגדים רוסיים מודרניים; רבני פולין נקטו קו מתון וחתמו בשנת 1849 על קריאה לציית להוראות הממשל הרוסי.

הפציעה השפיעה מאוד על בריאותו. הוא נפטר ב[[ורשה|וורשה]] בגיל 74. לאות הוכרה, בכל הצבא הרוסי ובשטח [[פולין הקונגרסאית]] כולה הוכרז על 9 ימי אבל. בכיכר מול ביתו ב[[ורשה|וורשה]]בוורשה הוצב פסל לזכרו.