איוואן פסקביץ' – הבדלי גרסאות

▲בתחילת [[מלחמת רוסיה-צרפת (1812)|מלחמת רוסיה-צרפת]] פסקביץ' השתתף בקרבות בלימה רבים, ובמיוחד ב[[קרב סמולנסק (1812)|קרב סמולנסק]]. דיוויזיה בפיקודו השתתפה ב[[קרב בורודינו]] במרכז הכוח, ובמהלך הקרב היא ספגה אבידות קשות. גם בהמשך הוא פיקד על יחידות שונות שלחמו בגבורה. עם מעבר הלחימה מחוץ לשטח של רוסיה, היחידות בפיקודו לחמו בשטח [[פרוסיה]] והגיעו עד [[פריס]].

▲בתקופת [[אלכסיי ארקצ'ייב]] פסקביץ' התרחק מפעילות. הוא היה מפקד [[חיל מצב]] שהוצב ב[[סמולנסק]]. בשנת [[1817]] התחתן עם בת דודה של [[אלכסנדר גריבוידוב]].

▲בשנת [[1826]] הוא נשלח ל[[קווקז]], לאור תחילת המלחמה עם הפרסים. באותה תקופה, [[אלכסיי ירמולוב]] היה מפקד הכוח במקום. [[ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה|ניקולאי הראשון]] לא סמך על ירמולוב ורצה להחליפו. יחסי הכוחות בין פסקביץ' לירמולוב הביאו לכך ש[[איוואן דיביץ']] היה צריך להתערב ולתת לקיסר המלצות על תיקון המצב. בסופו של דבר ירמולוב פוטר מהשרות.

▲פסקביץ' ארגן את הכוחות במקום מחדש. למרות נחיתות מספרית הוא ניהל מספר קרבות. בתקופת ירמולוב, היה התנגדות לתחילת התקפה על [[ירוואן]]. לאחר פיטוריו, פסקביץ' החל במתקפה ולאחר קרבות קשים כבש את העיר ב-[[6 באוקטובר]] [[1827]]. הוא גם כבש משטחיה של חאנות נחצ'יבן. היחידות בפיקודו לא עצרו והמשיכו להתקדם לכיוון [[ממלכת פרס|פרס]]. ב-[[11 באוקטובר]] 1827 הם כבשו את [[תבריז]]. שיחות שלום שהחלו לא התקדמו עד להסכם. בינואר [[1828]] פסקביץ' החל להתקדם לכיוון [[טהראן]] עצמה. ב-[[28 בפברואר]] 1828 נחתם [[הסכם טורקמנצ'אי]] בתנאים טובים מאוד לרוסים. על הצלחות במלחמה זו פסקביץ' קיבל תואר רוזן ירוואנסקי.

▲בשנת [[1828]] החלה מלחמה עם [[האימפריה העות'מאנית]]. פסקביץ' היה מפקד הכוחות באזור ה[[קווקז]]. הכוחות בפיקודו ניהלו מערכה מוצלחת. מספר מבצרים באזור נכבשו והשטח שבשליטת הרוסים באזור הורחב. על פעילותו במערכה זו, פסקביץ' קיבל עיטור גיאורגי מדרגה ראשונה וכן תואר נסיך.

▲לאחר סיום הלחימה הוא קודם לדרגת [[גנרל-פלדמרשל]] והוטלה עליו האחריות להשליט סדר באזור הקווקז, שם התנהלה לחימה קשה נגד התושבים המקומיים ממוצא מוסלמי. פסקביץ' ניהל נגדם לחימה עיקשת.

▲בשנת [[1830]] החל [[מרד נובמבר|מרד]] נגד הרוסים ב[[פולין]]. [[איוואן דיביץ']], מפקד הכוחות הרוסיים באזור, נפטר בעיצומה של המערכה. פסקביץ' הגיע לאזור ביום [[13 ביוני]] [[1831]]. ביום [[26 באוגוסט]] 1831 [[ורשה]] נכבשה על ידי הרוסים וכוחות המורדים נסוגו. גם לאחר סיום הקרבות, פסקביץ' המשיך לנהל את פולין הכבושה. הוא המליץ ל[[צאר]] לבטל כליל את האוטונומיה הפולנית אך הקיסר לא קיבל את המלצותיו. פסקביץ' המשיך לנהל את האזור ביד קשה. בשנת [[1833]] הוא ניצל מניסיון התנקשות. בשנת [[1844]] התגלה קשר שמטרתו להרגו. בשנת [[1846]] ציווה פסקביץ' על היהודים הפולניים להמיר את לבושם המסורתי, שהיה דומה לזה של האצולה הפולנית בימי הביניים, בבגדים רוסיים מודרניים; רבני פולין נקטו קו מתון וחתמו בשנת 1849 על קריאה לציית להוראות הממשל הרוסי.

▲בשנת [[1849]] החל [[המרד ההונגרי של 1848|מרד]] ב[[הונגריה]]. הצאר הגיע ל[[ורשה|וורשה]] וגם [[פרנץ יוזף, קיסר אוסטריה]] הגיע לעיר. סוכם שיחידות צבא בפיקוד של פסקביץ' יעברו את הרי הקרפטים ויהיו אחראים לדיכוי המרד במקביל לצבא האוסטרי.

▲קיימות ידיעות שפסקביץ' לא היה מרוצה מהנושא וחשש למוניטין שלו. בסופו של דבר, צבא רוסי השתתף בקרבות ותרם את חלקו בלחימה. בספטמבר [[1849]] פסקביץ' חזר לפולין.

▲בשנת [[1854]] הוא נשלח לאזור ה[[דנובה]] במטרה לנהל את הלחימה נגד הטורקים. בימים הראשונים של נוכחותו באזור הוא נפצע ובהסכמת הקיסר חזר ל[[פולין]].

▲הפציעה השפיעה מאוד על בריאותו. הוא נפטר ב[[ורשה|וורשה]] בגיל 74. לאות הוכרה, בכל הצבא הרוסי ובשטח [[פולין הקונגרסאית]] כולה הוכרז על 9 ימי אבל. בכיכר מול ביתו בוורשה הוצב פסל לזכרו.