הבדלים בין גרסאות בדף "ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל"

מ
הוספת קישור לביטוח רפואי
מ (←‏ההסתדרות והאיגודים המקצועיים: הגהה, replaced: חסכון ← חיסכון באמצעות AWB)
מ (הוספת קישור לביטוח רפואי)
ההסתדרות הייתה כוח רב עוצמה ומקושרת לשלטון עד כי "בשנותיה הראשונות של המדינה זכה 'הפנקס האדום' ההסתדרותי גם למוניטין שליליים, שכן בחוגים פוליטיים שונים, בעיקר בימין, הושמעו טענות, כי מי שאין לו פנקס כזה מקופח בקבלת עבודה והטבות שונות{{הערה|1=[[מרדכי נאור]], '''[http://tnuathaavoda.info/zope/home/100/1187612259/#a006 פנקס חבר]'''{{קישור שבור|3 במרץ 2017}}}}". עם זאת, בן-גוריון, בשאיפתו ל[[ממלכתיות]], פעל לביטול זרמי החינוך הנפרדים. כך בוטל בשנת הלימודים [[תשי"ג]] ([[1953]]) זרם העובדים לטובת הקמת [[חוק חינוך ממלכתי|החינוך הממלכתי]]. בכך ניטל מן ההסתדרות אחד מיסודותיה הכוללים.
 
עולה חדש שהגיע לארץ נקלט למעשה על ידי ההסתדרות, קיבל מלווה מקופת מלווה וחיסכון שליד בנק הפועלים, סודר לעבודה על ידי לשכת תעסוקה של ההסתדרות, לרוב עבד במפעל הסתדרותי או בעבודות תשתית ממשלתיות, לעת ערב שיפר את העברית שבפיו ושמע הרצאות במועדון מועצת הפועלים של ההסתדרות וכאשר חלה טופל בקופת חולים. העולים היו חברי הסתדרות לא מתוך אידאולוגיה סוציאליסטית אלא מתוך כורח - כדי לקבל [[ביטוח רפואי]]. ההסתדרות הייתה בעיניהם ממסד לא פחות מהממשלה ופן האיגוד המקצועי שבה והסיוע לעובד לא היה כמעט מוכר להם.{{הערה|1=[[תום שגב]], '''1949 - הישראלים הראשונים''', דומינו 1984}}
 
{{ציטוט|תוכן=העולה החדש, אם הוא מ[[בולגריה]], מ[[צפון אפריקה]], מ[[תימן]] או מ[[עיראק]], מכיוון שהוא בא למוסד הסתדרותי... הרי הוא מרגיש כבן עם זר. הוא בא ללשכת המס - ואין איש מבין אותו ואת שפתו... הוא בא לקופת חולים ושוב אין מבין... למועצת הפועלים... צריך הוא להביא עמו מתורגמן... מדרך הטבע הוא, כי בשעה שהוא מוקף בכל המוסדות האלה רק [[אשכנזים]] יתעורר בו החשד, שעל פי עליונותם התרבותית והשוני העדתי חייבים הם לקפח אותו.|מרכאות=כן|מקור=פנחס לבון{{הערה|1=[[צבי צמרת]], '''בן-גוריון ולבון: שתי עמדות כלפי הקליטה הראויה של העולים''', בתוך: דליה עופר (עורכת), '''בין עולים לוותיקים, ישראל בעלייה הגדולה''', [[יד בן צבי]], 1996 עמ' 92.}}}}