מדיניות רווחה בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לקצבת ילדים (ישראל) |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור לביטוח רפואי |
||
שורה 29:
== 1985–1995 ==
מדיניות הרווחה בתקופה זו קשה ביותר להגדרה "מודלית". בקרב החוקרים יש הסכמה כי מדינת הרווחה בתקופה זו "מצויה בעידן מתמשך של שינויים סותרים " מחד – קיימת הייתה מגמה של צמצום בתקציבי הרווחה בעיקר לנוכח גידול האוכלוסייה, העלייה מרוסיה, והבעיות הסוציאליות החדשות שנבעו מכך. גם העלייה בגיל הממוצע, וכמעט קריסתה של קופת החולים הכללית הביאו עמם אתגרים חדשים למדינת הרווחה, כאלו שלא נענו מבחינה תקציבית. לכך תרם המצב המוסדי החדש שנוצר בעקבות תוכנית הייצוב, ואשר במסגרתו עלה כוחו של משרד האוצר לקבוע מדיניות תוך שימוש ב"חוק ההסדרים". תפיסתו הכלכלית של משרד האוצר גם השתנתה מתפיסה "קיינסיאנית" במהותה, לפיה על המדינה להיות גורם פעיל בהשקעות ובהבנית החברה, לתפיסה ניאו קלאסית שהדגישה הוצאות ציבוריות מעטות ואיזון תקציבי{{הערה|1=אסיסקוביץ'. שרון, לדבר בכמה קולות, לצעוד בכמה שבילים: פוליטיקה בירוקראטית ותמורות במדינת הרווחה הישראלית, 1985-2002, חיבור לקבלת תואר ד"ר לפילוסופיה, הוגש לסנאט האוניברסיטה העברית, ירושלים, נובמבר 2006. }}.
מאידך הייתה גם קיימת מגמה של הרחבת הזכויות הקיימות לחלקי אוכלוסייה שלא נהנו מהם בעבר, ושל הגדלת הזכויות האזרחיות. הדוגמה הקלאסית למגמה זו היא ביטול הדרתם של ערביי ישראל מקבלת קצבאות הילדים. ביטול "קצבת יוצאי צבא" בידי ממשלת רבין ב 1992, שנעשה אמנם ממניעים פוליטיים צרים, היווה אולי את פריצת הדרך הגדולה ביותר בכל הקשור לזכויות הערבים במדינה בעשרים השנים שקדמו לכך. [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]] שנחקק ב-1994 היווה צעד גדול גם הוא בכיוון של הרחבת מדיניות הרווחה, בקבעו [[ביטוח רפואי]] אוניברסלי וסל שירותים רפואיים אוניברסליים לכל אזרח. גם בקצבאות הבטחת ההכנסה היו שינויים בכיוון של רווחה גבוהה יותר, נקבעו תבחינים חדשים להענקת הקצבאות בהתאם ל[[מבחן אמצעים]]. קצבאות [[הבטחת הכנסה]] בנוסחה החדשה נועדו "להבטיח רמת הכנסה מינימאלית לקיום, ולמנוע עוני ומצוקה כלכלית בקרב משפחות נזקקות " זאת במסגרת "החוק לצמצום העוני והפערים בהכנסות (1994), החוק לצמצום העוני, צעדים משלימים (1995), וחוק משפחות חד הוריות (1992).
בתקופה זו הוכנה הקרקע לדחיפה "ימינה" של ה"גל הרביעי", בעיקר בעקבות המתקפה התקשורתית רחבת ההיקף שכוונה נגד המובטלים ומוטבי אבטחת ההכנסה והשלמת ההכנסה. לפי אסיסקוביץ' כבר בתקופת ממשלת רבין היה קיים תיאור מוטה ואפילו מטעה (מבחינת נתונים סטטיסטיים) באשר להשפעת הקצבאות הללו על המוטיבציה לעבוד. המובטלים תוארו כ"עצלנים" בררנים בנוגע לעבודה וכולי'. למרות שבשנים אלו היו השינויים האמיתיים בנושא שוליים בעיקרם, נראה כי בשנים לאחר מכן יבוא הדבר לידי ביטוי במדיניות אנטי – סוציאלית הולכת וגוברת{{הערה|1=על ביטול קצבת יוצאי צבא: אסיסקוביץ. שרון, שם, עמודים 142 – 157. על חוק ביטוח בריאות ממלכת והסיבות שהובילו לחקיקתו: רוזן. ברוך ובן נון, גבי "חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי – למה דווקא בשנת 1994?" בתוך: אבירם, אורי, גל, ג'וני ויוסף קטן. (עורכים). מדיניות חברתית בישראל, מגמות וסוגיות. מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 2007.}} .
| |||