אלבטרוס מלכותי – הבדלי גרסאות

{{מיון

|שם=אלבטרוס מלכותי

|ממלכה=[[בעלי חיים]]

|מערכה=[[מיתרניים]]

|תת-מין=}}

[[קובץ:Northern Royal Albatross with Red-billed Gull Taiaroa Head Sept 2007.jpg|ממוזער|שמאל|240px|אלבטרוס מלכותי צפוני ומאחוריו [[שחף]]]]

 

האלבטרוס המלכותי נחשב לאחד מן הגדולים שב[[עופות ימיים|עופות הימיים]], ולאחד מהעופות הגדולים ביותר המסוגלים לעוף. מבין האלבטרוסיים, הוא שני בגודלו רק ל[[אלבטרוס נודד|אלבטרוס הנודד]]. הוא ידוע בזכות כנפיו הארוכות והדקות דמויות-הסכין. אורכו מגיע ל-115 סנטימטרים, משקלו תשעה קילוגרמים בממוצע, ו[[מוטת כנפיים|מוטת כנפיו]] מגיעה ל-351 סנטימטרים. ההבדלים בין שני תת-המינים קטנים. מרבית הנוצות של שניהם לבנות, ו[[מקור]]יהם צבועים בורוד חיוור. תת-המין הצפוני קטן יותר וכנפיו שחורות לחלוטין, בעוד שכנפיו של תת-המין הדרומי לבנות למעט קצוותיהן השחורים. [[דו-צורתיות זוויגית|ההבדלים בין הזוויגים]] (זכר ונקבה) קטנים יחסית; באופן כללי ה[[זכר]]ים גדולים יותר במעט מן ה[[נקבה|נקבות]].

 

 

בים, האלבטרוסים המלכותיים נוהגים לעוף בגפם. הם מתאספים במספרים גדולים באזורים בהם נמצאת כמות גדולה של מזון זמין, ובייחוד ליד סירות דיג. בנוסף, מאות פרטים, ובמיוחד צעירים או בוגרים שלא מצאו בן או בת זוג, עשויים להתאסף על האדמה באזורים ייחודיים. הם אינם פעילי-יום או פעילי-לילה באופן מובהק, ועשויים לרכז את פעילותם בכל אחת משעות היום. האלבטרוסים הללו עפים מרחקים ארוכים במשך השנה, ומוערך כי הם גומאים למעלה מ-150,000 קילומטרים בכל שנה במהירויות שעשויות לעלות על 110 קילומטרים בשעה. בשל גודלם הרב, קשה להם לנפנף הרבה בכנפיהם, ולכן תעופתם מתבססת על דאייה שנעזרת באוויר העולה מפני הים. מסיבה זו, הם מתקשים לעוף כאשר מזג האוויר רגוע וה[[רוח]]ות אינן חזקות מספיק, ובחלק מהמקרים הם נאלצים לנטוש את התעופה ולשוט במימי האוקיינוס. מראה האלבטרוסים המלכותיים מלא הוד (ומכאן שמם), אך בניגוד חד מראה האלבטרוס הממריא או הנוחת הוא חסר כל חינניות: האלבטרוס נוהג לרוץ מרחק רב כשכנפיו פרושות על מנת לצבור מהירות מספקת להמראה, וכשהוא נוחת, הוא חייב להמשיך לנפנף בכנפיו עד לעצירה מוחלטת או שיתרסק על הרצפה. מסיבה זו האלבטרוסים נפצעים בנחיתה פעמים רבות.

 

 

 

לאלבטרוס המלכותי אין [[טורפים (ביולוגיה)|טורפים]] טבעיים, כנראה בשל גודלו הרב ואורח חייו ה[[סוליטריות|סוליטרי]]. בעבר בני האדם איימו לצמצם את אוכלוסיותיו, אולם כיום הטלת קנסות כבדים על הריגת אלבטרוס הביאה לכך שהאוכלוסיות שלו נותרו יציבות. האיום המרכזי על המין בעבר הגיע מצד [[דייג]]ים, שלא הקפידו על שיטות דיג בטוחות לאלבטרוסים. עם זאת, כיום שיטות הדיג השתכללו, וב[[ניו זילנד]] למשל קיים איסור על שימוש בציוד ישן שעלול לסכן את האלבטרוסים. כך, ההערכות גורסות כי כיום יש אוכלוסייה יציבה של אלבטרוסים מלכותיים שגודלה בין 10,000 ל-20,000 זוגות. [[מצב שימור|מצב השימור]], כפי שנקבע על ידי [[איגוד השימור העולמי]] (IUCN), שונה עבור שני תת-המינים: מצב השימור של תת-המין הצפוני מוגדר כ"ב[[סכנת הכחדה]]" (Endangered), וזה של הדרומי - "פגיע" (Vulnerable). תוחלת חייו גבוהה מאוד - ועשויה לעלות בנקל על 50 שנים.