ספר מקבים ד' – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להוצאת דביר
מ הוספת קישור לשליטה עצמית
שורה 11:
הספר בנוי כדרשה פילוסופית המהללת את עליונות השכל והאמונה על היצרים. בהתאם לסטנדרטים מקובלים של הרטוריקה ההלניסטית, הוא מורכב מפתיח ומשני חלקים מרכזיים. בפתיח מעלה המחבר את הטענה הפילוסופית בדבר שלטון התבונה האמונית על היצרים; בחלק הראשון (פרקים 3-1) הוא מפתח אותה ומגדירה באופן מפורט יותר; ובחלק השני (פרקים 18-4) הוא מציג דוגמאות נרטיביות המוכיחות את תקפותה. שתי הדוגמאות המרכזיות הן סיפור [[חנה ושבעת בניה|האם ושבעת בניה]], שבו מעודדת האם היהודיה את בניה להפר את צו [[אנטיוכוס הרביעי|אנטיוכוס]] ולמות בעינויים כדי לא לעבור על מצוות התורה, וסיפורו של [[אלעזר הזקן]], שמסר את חייו על [[מוות על קידוש השם|קידוש השם]], כשסירב לאכול בשר טרף בפרהסיה.
 
מבחינה סגנונית, מדובר בחיבור יהודי-[[התרבות ההלניסטית|הלניסטי]] מובהק, המשלב מוטיבים יהודיים במוטיבים השאולים מן הפילוסופיה היוונית, ועושה שימוש בתבניות אופייניות ל[[רטוריקה]] היוונית. תורת משה מוצגת בו כתורה הפילוסופית של היהודים, ומצוותיה הן אמצעי להשגת התכלית הסטואית של ריסון היצרים, [[שליטה עצמית]] ושלמות רוחנית.
 
==השפעתו וחשיבותו==