בקע ים המלח – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Plates tect2 heb.svg|ממוזער|250px|מפת [[כדור הארץ]] בה מסומנים גבולות הלוחות הטקטוניים. ראו את הלוח הערבי הקטן והלוח האפריקאי הגדול]]

[[בקע ים המלח]] משתרע מ[[הרי הטאורוס]] בדרום מזרח [[טורקיה]] ועד לקצה הדרומי של מפרץ [[אילת]]. בקע זה הוא החלק הצפוני של [[השבר הסורי-אפריקני]] המשתרע מטורקיה עד מרכז החלק המזרחי של אפריקה. בתחילה היה במקומו של הבקע עמק רחב ושטוח, שנוצר לאחר התרוממות הרי ארץ ישראל. העמק היה גבוה ממפלס [[הים התיכון]] והיה מלא [[מים מתוקים]].{{הערה|Picard L. Structure and evolution of Palestine : with comparative notes on neighbouring countries, Hebrew University, Jerusalem 1943}}

היווצרות בקע ים המלח קשורה לפעילות טקטונית שהתבטאה בתנועה של ה[[טקטוניקת הלוחות|לוחות הטקטוניים]] של אפריקה וערב. הבקע נמצא באזור הגבול בין הלוחות והוא אזור-[[שבר גאולוגי]]. החל מתקופת ה[[מיוקן]] העליון (לפני כ-17 מיליון שנה) מתרחשת תנועת הלוחות. [[הלוח הערבי]] הנמצא בצדו המזרחי של הבקע נע צפונה 105 ק"מ ביחס ל[[הלוח האפריקני|לוח האפריקני]] (או כפי שהוא נקרא באזור ישראל ולבנון – [[הלוח הלבנטיני]]). בין הלוחות שקעה קרקעית העמק והתמלאה סלעי משקע במשך הזמן. הבקע מאופיין בקיום 'בורות' (בקעים קטנים יחסית דמויי מעוין) שנמצאים במקומות מסוימים לאורכו. העמוק ביניהם הוא ים המלח.{{הערה|[[מיכאל בייט|בייט מ']], 'הגיאומורפולוגיה, הגאולוגיה והלימנולוגיה של ים המלח', בנאור מ', 'ים המלח ומדבר יהודה 1900–1967', ירושלים 1990, עמ' 16–22. רעיונות אלו פותחו על ידי [[רפאל פרוינד|פרוינד]] ו[[צבי גרפונקל|גרפונקל]] בשנות ה-60 וה-80 של המאה הקודמת.}}