פרננדו השני, מלך אראגון – הבדלי גרסאות

פרננדו נולד ב-[[10 במרץ]] [[1452]] ל[[חואן השני, מלך אראגון]], ואשתו השנייה, אשת האצולה האראגונית [[חואנה אנריקס]] (Juana Enriquez). בשנת [[1468]] הוכתר בידי אביו כמלך סיציליה, כהכנה לנישואיו ל[[איזבלה הראשונה מלכת קסטיליה|איזבלה]], בת דודתו ויורשתו של [[אנריקה הרביעי, מלך קסטיליה]]. נישואיו לאיזבלה נערכו ב-[[19 באוקטובר]] [[1469]] ב[[ואיאדוליד]]. לאחר מות אחיה ב-[[1474]], ירשה איזבלה את כתר קסטיליה. טוענת נוספת לכתר, [[חואנה מקסטיליה]] (לכאורה בתו של אנריקה הרביעי, אך אבהותו הייתה מוטלת בספק), נאבקה על זכותה לכתר באמצעות בעלה, [[אפונסו החמישי, מלך פורטוגל]], ופרצה [[מלחמת אזרחים]], אך בסופו של דבר ניצחו בה פרננדו ואיזבלה. ב-[[1479]], עם מות אביו, כאשר ירש אותו פרננדו כמלך אראגון, אוחדו למעשה [[כתר קסטיליה]] והשטחים שתחת שלטון כתר האראגון באיחוד אישי. העשורים הראשונים של שלטונם המשותף של פרננדו ואיזבלה הוקדשו לגיבוש ממלכתם, ואיחודה תחת כתרם המשותף מבחינה פוליטית ודתית. במסגרת זו פעלו משך מספר שנים לכיבוש ממלכת [[גרנדה (ספרד)|גרנדה]], השריד האחרון לשלטון ה[[אסלאם|מוסלמי]] ב[[חצי האי האיברי]]. הכיבוש הושלם ב-[[2 בינואר]] [[1492]] (שיאו של התהליך המכונה "ה[[רקונקיסטה]]"), וממנו נוצרה לראשונה מאז [[המאה ה-8]], ישות פוליטית יחידה שניתן לכנותה "[[ספרד]]" (אף כי השטחים השונים לא נשלטו באופן סדיר כיחידה אחת עד [[המאה ה-18]]).