ויקיפדיה:הכה את המומחה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 473:
::באופן כללי יש זיהוי שגוי בין חוק למוסר. ישנם חוקים בלתי מוסריים וכללי מוסר שאינם מחוייבים חוקית. זה נכון שרצוי שהחוק יהיה מוסרי וכן שחלקים מסויימים מהמוסר יקבעו בחוק. זה נכון גם שישנו ערך מוסרי לחוק ולציות בו, הן כמקיים הסדר הציבורי והן משום שהוא מייצג את הגוף המוסמך להסדיר את כללי החיים (בהתאמה לתפיסת העולם, זה יכול להיות העם בהכרעה דמוקרטית, או השליט שזכאי לכך מסיבות שונות וכו'). אבל אם כופרים בסמכות של מדינות לקבוע נורמות אחת לרעותה, אין כל ערך מוסרי לחוק הבינלאומי. בברכה [[משתמש:אגלי טל|אגלי טל]] - [[שיחת משתמש:אגלי טל|שיחה]] 19:51, 21 בדצמבר 2017 (IST)
:::בכל המקומות שבהם יש סכסוכים יש הצבעות, מחלוקות, קואליציות וסנקציות, גם אם לא בעצרת האו"ם (כי לא יצליחו להשיג רוב)... אפשר שזה מלמד על דרכם הדיפלומטית של הפלסטינים {{קריצה}} [[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 20:25, 21 בדצמבר 2017 (IST)
:::{{א|אגלי טל}}, קודם כל -אני מסכים. אבל לחוק הבינלאומי יש בעיה נוספת, מהותית בעיני. אני כן חושב שיש תוקף מוסרי לאכיפת חוקים על ידי החברה, משום שזה צורך חברתי מהותי, ובהנחה שהחוקים אינם שרירותיים בדרך כלל מבחינה מוסרית זה עדיף על התנהלות ללא חוק. הבעיה היא ש (1) החוק הבינלאומי נתפס בעיני כלא יותר מייצוג של האינטרסים הפוליטיים של המדינות בעלות הכוח, והקשר בינו לבין מוסר רופף ביותר. זה לא המצב במדינות חוק, בהם באופן כללי המחוקקים מנסים לקבוע חוקים שיהיו טובים מוסרית על פי הבנתם. מעבר לכך, (2) אכיפת החוק איננה שיוויונית. החוק הבינלאומי נקבע על ידי המדינות החזקות לטובת עצמן, ונאכף על ידי המדינות החזקות כלפי המדינות החלשות שהשפעתן עליו מועטה. כך, אם עיראק תפלוש לכווית, או רק תחשד בהחזקת נשק כימי, הדבר יכול להוות עילה לכיבושה והפלתה, אבל אם רוסיה תפלוש לגאורגיה או תספח את קרים, או אם ארה"ב תחזיק מאגרי נשק לא קונבנציונאלי שמסוגלים להחריב את העולם כמה פעמים, לא יעשה להם דבר. את מנהיגי הנאצים האשימו בפשעי מלחמה והוציאו להורג, שזה לגמרי מוצדק, אבל בסטאלין ומאו לא העיזו לנגוע. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 20:39, 21 בדצמבר 2017 (IST)
 
==החדרת הנצרות לארצות שונות על ידי המיסיונרים הראשונים==