פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
אין תקציר עריכה
החלקים הבאים של החוקה באו לבסס [[הפרדת הרשויות]] נוסח [[מונטסקיה]], הפרדה שאינה שלמה. כוחו של הנשיא מוגבל, ופעולות רבות שלו, כגון כריתת בריתות והסכמים, דורשות את אישור הסנאט.
 
[[פרק 1 לחוקת ארצות הברית|הפרק הראשון לחוקה]] מחייב ייסודו של [[הקונגרס של ארצות הברית|קונגרס]] בן שני בתים המורכב מ[[הסנאט של ארצות הברית|סנאט]] ומ[[בית הנבחרים של ארצות הברית|בית נבחרים]]. הסנאט מורכב מנציגי המדינות, שלכל אחת מהן, קטנה כגדולה, יש אותו הייצוג (שני סנאטורים). בבית הנבחרים הייצוג למדינות הינוהוא יחסי בהתאם לאוכלוסייתן. הסעיף הראשון מחייב את המדינות להשגיח על הבחירות הפדרליות, אך מסמיך את הקונגרס להתקין לכך תקנות. ב-[[1842]] הנהיג הקונגרס את שיטת חלוקת המדינות ל[[מחוז בחירה|מחוזות בחירה]] לקונגרס. [[בית המשפט העליון של ארצות הברית|בית המשפט העליון]] נדרש מאז כמה פעמים לדון בטיבם ובצדקתם של אופני חלוקה שונים.
 
כמה מסמכויותיו של הקונגרס מנויות בחוקה במפורש. ביניהן חשובות במיוחד סמכות הסדרת הסחר הבין מדינתי והבינלאומי, סמכות שהוזכרה רבות בהקשר למגבלות על היוזמה החופשית ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]], ולהתערבות בחקיקה הכלכלית הפנימית במדינות. שימוש כזה נעשה בו החל משנות השלושים של המאה העשרים.