לחימה בעצימות נמוכה – הבדלי גרסאות

בתחילה היה נראה שאסטרטגיה זו הצליחה, בשל המספר הנמוך של נפגעים ישראליים לעומת המספר הרב של נפגעים בצד השני, אבל במרץ [[2002]], כשנה וחצי מתחילת פרוץ העימות לאחר שחלה הסלמה רבה מצד הפלסטינים, והיו 450 הרוגים ישראליים, גורמי ימין בישראל מתחו ביקורת על כך שצה"ל נמנע מלהגדיר את האינתיפאדה השנייה כ[[מלחמה]] ופועל כנגדה בעצימות נמוכה, דבר שגורם לה להתמשך ללא הכרעה. בעקבות [[הפיגוע במלון פארק]], צה"ל שינה את שיטת הפעולה שלו ויצא למבצע צבאי נרחב בשטחי יהודה ושומרון בשם "[[מבצע חומת מגן|חומת מגן]]". בזמן המבצע הצבאי ולאחריו צה"ל עשה שימוש רב בטכניקות שפיתח והביא למזעור בפגיעות בחיילים ובאזרחי האויב. ב[[רצועת עזה]] נמשכה פעילות של עצימות נמוכה עד שנת [[2005]], למעט מספר פשיטות ומבצעים גדולים יחסית. ב-[[2006]], בתגובה לחטיפת [[גלעד שליט]], יצא צה"ל ל[[מבצע גשמי קיץ]] שבמהלכו נהרגו למעלה ממאתיים פלסטינים, בעוד שביהודה ושומרון המשיכה המדיניות של לחימה בעצימות נמוכה. בסופו של דבר, ב[[יהודה ושומרון]] קטן היקף הטרור באופן משמעותי ביותר תודותהודות לפעילות הצבאית האינטנסיבית בסיוע ה[[שב"כ]].