יוון העתיקה – הבדלי גרסאות

'<nowiki/>'''''טקסט מודגש'''''''''טקסט מודגשכי אתונה אימצה את צורת הממשל הדמוקרטית והיא הייתה עיר מדינה<nowiki>''''</nowiki>'''''טקסט מודגש''''''טקסט מודגש''''''''''''בחיים לא תדעו מי אני וווא ווא וווווווווואאאאאאאאאכי אתונה אימצה את צורת הממשל הדמוקרטית והיא הייתה עיר מדינה'''''[[קובץ:Greek dialects-he.png|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת [[דיאלקטים יווניים|הניבים היווניים]]]]

'''<big>התרבות היוונית לא הייתה מוגבלת לחלקו הדרומי של [[חבל הבלקן]], אזור גאוגרפי שבו שוכנת [[יוון]] המודרנית. תנועת קולוניזציה גדולה שיזמו היוונים הביאה יוונים רבים לחלקים גדולים של הים התיכון. מלבד איי הים האיגאי, ריכוזים יווניים גדולים היו ב[[אסיה הקטנה]] ואילו במערב ידועה [[יוון הגדולה]] - אזור התיישבות יווני שכלל את דרום [[חצי האי האפניני]] והחלק המזרחי של [[סיציליה]]. מלבד הריכוזים האלה היו מושבות יווניות רבות מפוזרות בחלקים נרחבים של הים התיכון ומעט גם בחופי [[הים השחור]], במיוחד באזורים שבהם השלטון המרכזי היה חלש ולא היה מסוגל להתנגד להתיישבות היוונית.</big>'''

'''<big>בעת העתיקה יוון לא הייתה מדינה אחת. מדינות רבות, חלקן גדולות כמו [[אתונה העתיקה|אתונה]] ו[[ספרטה]] שמספר תושביהן עלה לכמה מאות אלפים וחלקן קטנות שמספר תושביהן לא עלה אלפים ספורים, היו המאפיין של החיים היוונים. חלק מהמדינות היו בעלות חברה עירונית מפותחת והתבססו על [[עיר מדינה]], הידועה בשם ה[[פוליס]]. הפוליס שלטה על הסביבה הגאוגרפית המידית שלה ובדרך כלל הייתה קטנה בשטחה. חלק מהיוונים לא יצרו פולייס{{הערה|פולייס היא צורת רבים של פוליס}} אלא התגוררו במסגרות שבטיות או אגרריות בלי שלטון מרכזי מסודר. כתוצאה מכך לא הייתה צורת משטר אחידה או תרבות אחידה. כל אזור היה בעל מאפיינים המיוחדים לו, אם כי היו ליוונים העתיקים גם מאפיינים משותפים רבים.</big>'''

'''<big>היוונים סיווגו את עצמם לכמה קבוצות אתניות: [[איונים]], [[דורים]], [[איולים]] ו[[אכאים]]. כל קבוצה דיברה ניב משלה של השפה היוונית, מלבד האכאים שהשתמשו בניב הדורי.</big>'''

== '''<big>גאוגרפיה</big>''' ==

==='''<big>גאוגרפיה פיזית של יוון</big>'''===

'''<big>התרבות היוונית פרחה בדרומו של חבל הבלקן. אזור זה מתאפיין ב[[אקלים ים תיכוני]]: קיץ חם ולח וחורף גשום וקריר. חבל הבלקן שופע במים, אך הקרקע הראויה לעיבוד חקלאי היא מעטה בגלל רכסי הרים רבים. רכסים אלה לא רק דחפו את היוונים להוציא את פרנסתם מן הים, אלא גם הגדירו הלכה למעשה את העולם היווני.{{הערה|משה עמית, תולדות יוון הקלאסית, עמ' 11}} בעמקים הפוריים התפתחו הפולייס שגבולותיהן היו מופרדות על ידי רכסי ההרים. הרכסים מנעו מעבר נח מעמק אחד למשנהו ותרמו בכך לפירוד הפוליטי שאפיין את יוון. יתר על כן, הקרבה לים ושפע המפרצים והנמלים הטבעיים אפשרה את פיתוח התעבורה הימית ביוון, במיוחד בתקופה שבה אמצעי התעבורה היבשתיים היו פרימטיביים מאוד.{{הערה|משה עמית, תולדות יוון הקלאסית, עמ' 11 - 12}}</big>'''

'''<big>הגאוגרפיה השפיעה גם על הכלכלה המקומית. העמקים הקטנים לא אפשרו עדרי בקר או סוסים גדולים. לכן, מרבית המשק החקלאי היווני התרכז בצאן כמו כבשים, עזים וכו'. הייתה לכך השפעה גם על תרבות הלחימה היוונית - מיעוט הסוסים הזמינים למלחמה הקטין מאוד את [[חיל הפרשים|חילות הפרשים]] היוונים ואלה הסתמכו בעיקר על [[חיל הרגלים]].</big>'''

==='''<big>גאוגרפיה פוליטית</big>'''===

'''<big>המרכז הגאוגרפי של יוון היה בחלקו הדרומי של [[חבל הבלקן]]. הגאוגרפיה היוונית התחלקה באופן גס לדרום מערב יוון ב[[חצי אי|חצי האי]] [[פלופונסוס]] עם ספרטה כפוליס הדומיננטית באזור במשך רוב התקופה, [[אטיקה]] בדרום מזרח עם אתונה כפוליס הדומיננטית. [[בויוטיה]] עם תבאי כפוליס העיקרית, [[פוקיס]] ו[[לוקריס]] היו במרכז יוון ואילו [[תסליה]] בצפון. מלבד שטחים אלה בעלי הקשר ההדוק לתרבות היוונית, מספר ישויות מדיניות נוספות חלקו את התרבות היוונית. [[אפירוס]] ו[[מוקדון]] הן מייצגות בולטות לכך.</big>'''

'''<big>[[הקולוניזציה היוונית]] שהחלה במאה ה-8 לפנה"ס הפיצה את התרבות היוונית ברחבי המזרח התיכון. תושבות (ἀποικία) חשובות רבות הוקמו באסיה הקטנה ובאזור איטליה - בחצי האי האפניני וסיציליה עם הפוליס החשובה [[סירקוסאי]]. התיישבות נוספת, אם כי פחות חשובה מבחינת ההשפעה הפוליטית הייתה לאורך חופי הים השחור וב[[לוב]]. התושבות היווניות היו עצמאיות מפוליס האם, אם כי קשרים ״משפחתיים״ התקיימו בין פוליס האם לבתה בניכר. חלק מהתושבות הפיצו את הקולוניזציה הלאה עם הקמת תושבות משלהן. התושבות היווניות עזרו להפיץ את התרבות היוונית באזור.</big>'''

=='''<big>היסטוריה של יוון העתיקה</big>'''==

'''<big>ההיסטוריה של יוון העתיקה נמשכת לאורך תקופה של למעלה מאלף שנים במהלך [[העת העתיקה]] עד לעליית ה[[נצרות]] ביוון. אין הסכמה בין ה[[היסטוריון|היסטוריונים]] לגבי תחילתה המדויקת של התקופה כמו גם סופה אך מקובל לחלק תקופה זו לכמה תקופות משנה ברורות ומוסכמות. הדעות חלוקות באשר להכללתה של [[התקופה המינואית]] ו[[התקופה המיקנית]] כחלק מהרצף ההיסטורי הממשיך גם ל[[יוון הקלאסית]] כמו גם סוף התקופה שלגביו אין הסכמה - יש המציינים את סוף תקופת יוון העתיקה עם מותו של [[אלכסנדר הגדול]] בשנת [[323 לפנה"ס]], יש הרואים אותו עם כניעתה הסופית של יוון בפני העצמה הצבאית של [[הרפובליקה הרומית]] בשנת [[146 לפנה"ס]] ויש הטוענים</big>''' כי התקופה ממשיכה עד [[המאה השלישית]] לספירה עם עליית הנצרות מכיוון שהתרבות הקלאסית לא השתנתה באופן מהותי עד אותה העת.