מכון ז'בוטינסקי – הבדלי גרסאות

'''מכון ז'בוטינסקי בישראל''' הוא מכון העוסק בשימור מורשתה והסברתה של תנועת ז'בוטינסקי, אנשיה, מוסדותיה, ארגוניה ותולדותיה, ויוזם פעולות חינוכיות, מחקריות ותרבותיות להפצת המורשת הזאת.

 

== תולדותיו ==

בשנת [[1933]] החליטו מוסדות [[התנועה הרוויזיוניסטית]], להקים מרכז ארכיוני של התנועה הרוויזיוניסטית שיקרא תחילה "מוזיאון בית"ר". בפועל נוסד מכון ז'בוטינסקי על ידי [[יוסף פעמוני]] בשנת [[1937]].{{הערה|1= ראו: [http://www.jabotinsky.org/hebsite/content/t2.asp?Sid=2&Pid=118 אודות מכון ז'בוטינסקי בישראל], באתר מכון ז'בוטינסקי.}}

בתחילה שכן המכון במבנה מעבדה של [[קופת חולים לאומית]] ב[[רחוב נחלת בנימין]] 44 בתל אביב. ולאחר מכן עבר למרתף של בית "מצודת זאב" ברחוב המלך ג'ורג' 38 בתל אביב, ובהמשך לקומה הראשונה בבניין. ב-[[1947]], זמן קצר לפני הוצאת [[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועת הנוער]] [[בית"ר]] אל מחוץ לחוק בידי שלטונות [[המנדט הבריטי]], שונה שמו של המוסד ל"מכון ז'בוטינסקי", וכך ניצל המכון מסגירה ומהחרמת כל רכושו.{{ש}} ב-[[1958]] הוכר המכון על ידי [[ממשלת ישראל]] כ[[ארכיון]] ציבורי ונרשם כ[[עמותה]] הנהנית מתמיכה ממשלתית ומתרומות ידידים. בשנת [[1989]] נפתחה תצוגת הקבע שבו לקהל הרחב, אשר הוחלפו כעבור שנים בשני מיצגים אור-קוליים. ב-2015 העמידה קרן תל חי את קומת "עצמאות", היא קומה 2 בבית ז'בוטינסקי, לרשות מכון ז'בוטינסקי, אשר החל לשפץ אותה ולהכשירה להקמת מוזיאון ז'בוטינסקי החדש ואולם כינוסים. למכון אתר אינטרנט המנגיש מאות אלפי מסמכים וצילומים, ומביא מידע על הפעילות השוטפת המתנהלת בין כתליו.{{ש}} יושבי הראש של מכון ז'בוטינסקי היו: [[יוסף פעמוני]] (1966-1902), משה הימלפרב (1958-1952), אלכסנדר גורביץ (1963-1958), [[יהודה בנארי]] (1964- 1980), [[בן ציון קשת]] (1984-1981), [[אלי תבין]] (1994-1984), [[פלג תמיר]] (1994- 2011) ומרדכי שריג (2016-2011). באפריל 2005 נתמנה למכון, לראשונה, מנכ"ל - יוסי אחימאיר, לשעבר ח"כ, מנהל לשכת ראש הממשלה ועיתונאי. בינואר 2017 הוא נבחר ליושב הראש התשיעי של המכון, ובמקומו כמנכ"ל נבחר סא"ל (מיל) גדעון מיטשניק.

 

== אגפי המכון==

במכון שלושה אגפים עיקריים:

* [[ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל|ארכיון]] בניהולה של אמירה שטרן המכיל למעלה מ-4000 מכלים ובהם מיליוני מסמכים ומאות תיקים של ז'בוטינסקי ובני משפחתו ושל מנהיגי התנועה הרוויזיוניסטית ופעיליה, [[עולי הגרדום]], אנשי המחתרות העבריות גולי אפריקה, [[הצ"ח]] (ההסתדרות הציונית החדשה), [[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועת]] [[בית"ר]] וסניפיה בכל העולם, [[ברית הבריונים]], [[אצ"ל]], [[לח"י]], [[הסתדרות העובדים הלאומית]], [[קרן תל חי]], ועדים וליגות (כגון ליגה עברית ימית, [[הוועד לשיחרור האומה]] ועוד), [[ההעפלה|עליה ב']], ו[[עליית אף על פי]] והתנועה הלאומית בארץ ובעולם, ה[[צה"ר]], והמפלגות הישראליות: [[תנועת החרות]], [[גח"ל]] ו[[הליכוד]].{{ש}} אוסף המכון כולל: 18,000 כותרי ספרים, 1150 כותרים של עיתונים וכתבי עת (כולל גיליונות עיתונות התנועה הרוויזיוניסטית לפני קום המדינה), כ-2,200 כרזות של מחתרות אצ"ל ולח"י, כ-35,000 תצלומים, כ-300 [[דגל]]ים, כ-1,300 קלטות וסלילים, וכ-600 תיקי עדויות, וכן אוספים של [[בול]]ים, סמלים, גלויות, [[ציור]]ים ופסלים ו[[פרפר]]ים. בספרייה שמורים כ-20 אלף כותרים, עתוני התנועה ו[[כתב עת|כתבי עת]] שלה. לרשות החוקרים עומד חדר עיון וצוות ארכיונאים. הארכיון קולט מדי שנה חומר דוקומנטרי רב, בעיקר מתרומת ותיקי התנועה הרוויזיוניסטית ופעילי המחתרות או מבני משפחותיהם. מסמכי הארכיון עוברים תהליכי דיגיטציה ושימור מתקדמים.

 

== הוצאה לאור ==

המכון משמש כבית [[הוצאה לאור]] של מחקרים, זיכרונות ופרסומים הקשורים לזאב ז'בוטינסקי ולתנועה הלאומית, בשפות: עברית, אנגלית וצרפתית, ופועלת בשיתוף פעולה עם הוצאות לאור אחרות. עד עתה ראו אור, במסגרת המכון ובעידודו, כחמישים כותרים על [[תולדות עם ישראל]], תולדות [[היישוב]], ה[[ציונות]], [[ההעפלה]] וכוח המגן העברי במאה ה-20.

 

למכון [[אתר אינטרנט]], שבאמצעותו ניתן להגיע למאות אלפי מסמכים ותמונות ולקבל מידע על הפעילות בארכיון ובמוזיאון המכון.

אתר נוסף שהמכון מפעיל, ב[[אנגלית]], משנת [[2009]], מוקדש למלחמה ב[[אנטישמיות]] וב[[אנטישמיות חדשה|אנטישמיות החדשה]], בשם: fighthatred.

 

== קישורים חיצוניים ==

{{ויקישיתוף בשורה|Category:Jabotinsky Institute in Israel}}

* [http://www.fighthatred.com אתר fighthatred]

* {{מאגר המו"לים|הוצאת מכון ז'בוטינסקי|000007027}}

== הערות שוליים ==

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ציונות רוויזיוניסטית]]

[[קטגוריה:תל אביב-יפו: מוזיאונים]]