פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
 
==קריירה מאוחרת==
באמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] החלה מאן לצלם נופים בתהליך [[קולודיון]], כשהיא משתמשת באותה מצלמת פורמט גדול.
 
ספרה החמישי של מאן, ''What Remains'', יצא לאור בשנת [[2003]], והוא בעל חמישה חלקים. החלק הראשון הכיל צילומים של מה שנשאר מכלבת ה[[גרייהאונד]] שלה, אווה, לאחר מצב של רקבון. החלק השני הכיל צילומים של גופות בתהליכי ריקבון שונים שנמצאו במכון ל[[זיהוי פלילי]]. החלק שלישי מתאר פרטים מנוף בשטח ששייך למאן שבו נהרג אסיר חמוש. החלק הרביעי כולל מחקר על [[קרב אנטיאטם]].
ספרה השישי, ''Deep South'', התפרסם בשנת [[2005]] וכלל 65 תמונות בשחור לבן של נופים שצולמו בין [[1995]] ל-[[2004]]. הספר נבחר על ידי [[ניוזוויק]] כספר של תקופת החגים, ותאור כ"נופים רדופים של הדרום, שדות קרב, אחוזות מתפוררות, נופים אפופי שיחי [[קודזו]] ונוף של המקום בו נרצח [[אמט טיל]]." ועל מאן נאמר שהיא "ניגשת בספר לכל סטראוטיפ דרומי ובעדינות הורסת כל אחד בתורו על ידי יצירת תמונות מטרידות שנעות בין תיעוד להזיה."
 
ספרה השביעי ''Proud Flesh'' פורסם בשנת [[2009]], וליווה תהליך במשך שש שנים של [[ניוון שרירים על שם דושן|ניוון שרירים]] שעבר בעלה.
 
ספרה השמיני והאחרון עד כה, ''The Flesh and The Spirit'', יצא לאור בשנת [[2010]] בשילוב עם תערוכה של מאן ב[[מויזאון וירג'יניה לאומנויות יפות|מוזיאון וירג'יניה לאומנויות יפות]]. הספר אומנם אינו [[רטרוספקטיבה|רטרוספקטיבי]], אך הוא מכיל 200 דפים של עבודות חדשות ועדכניות (פורטרטים עצמיים, נופים, תמונות של בעלה, של ילדיה ושל גופות מהמכון לזיהוי פלילי) וכן עבודות מוקדמות יותר (תמונות צבע של ילדיה משנות ה-90 שלא פורסמו).
 
==חייה האישיים==
למאן יש שלושה ילדים: אמט שנולד בשנת [[1979]], ג'סי שנולדה בשנת [[1981]] ו-וירג'יניה שנולדה בשנת [[1985]]. מאן חיה בחווה ב[[וירג'יניה]] עם בעלה לארי, [[עורך דין]], וסובל מניוון שרירים.
 
מאן חובבת מרוצי סוסים, וב-[[2006]], בזמן שרכבה על סוסה, סוסה התמוטט בעקבות התפוצצות [[מפרצת]], והיא הושלכה לקרקע ושברה את גבה. היא התאוששה במשך שנתיים מפציעה זו, ובמהלך תקופה זו היא יצרה סדרה של פורטרטים עצמיים בטכניקת [[אמברוטייפ]].
285,142

עריכות