צרפת (עיר פיניקית) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ למלבים צרפת בעובדיה היא צרפת הצידונית, הרחבה
←‏במקרא: הגהה
שורה 30:
 
==במקרא==
העיר צרפת מוזכרת בין השאר ב[[ספר מלכים א']] פרק י"ז כאתר שאליו נשלח [[אליהו הנביא]] על ידי [[אלוהים]] לאחר התייבשות [[נחל כרית]] בו הסתתר בזמן הבצורת הקשה שפקדה את ה[[ארץ ישראל|ארץ]] בימי [[אחאב]]. בסיפור מכונה העיר {{ציטוטון|צרפתה אשר לצידון}}. אליהו נשלח בציווי אלוהי לגור בביתה של [[האישה הצרפית|אישה אלמנה מקומית]], שם הוא חי ביחד איתה ובנה. המשפחה מתקיימת גם כך בקושי רב לפני הצטרפות אליהו לביתם, האלמנה אף מתלוננת על כך בפני אליהו וזה מבטיח לה שאין צורך בדאגה מכיוון שעד שתסתיים הבצורת בישראל לא יחסר לה דבר.{{הערה|"ותאמר חי ה' אלהיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו". {{תנ"ך|מלכים א|יז|יב}}.}} ואכן, בתקופת מגוריו בבית האלמנה מתואר מצב אלעל-טבעי בו לא חסר לאלמנה שום מצרך לכלכלתה כפי שניבא אליהו.{{הערה|" כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר כדבר ה' אשר דבר ביד אליהו" {{תנ"ך|מלכים א|יז|טז}}.}} בהמשך הסיפור מסופר כי בנה של האלמנה חלה כל כך קשה עד שמת, האלמנה באה בטענה לאליהו כי מות בנה קרה באשמתו, אליהו בתגובה לוקח את הילד לחדרו שבמעלה הבית, השתטח ונשכב עליו שלוש פעמים והתפלל לאלוהי ישראל שישיב את נפשו לאחר שהילד "מת" לדברי המחבר המקראי. אליהו מחולל [[נס]] והילד חוזר לחיים. לאחר שהציל את בנה מכנה האישה את אליהו בכינוי "נביא האלוהים".
 
העיר מוזכרת גם ב[[ספר עובדיה]]: {{ציטוטון|וְגָלֻת הַחֵל-הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-כְּנַעֲנִים, עַד-צָרְפַת, וְגָלֻת יְרוּשָׁלַים אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב.}} (עובדיה פסוק 20). אולם פרשני המקרא, רש״י ורד״ק ועוד{{הערה|בשונה מן המלבי"ם שמבאר שצרפת היא צרפת הצידונית.}}, מבדילים בין העיר צרפת הסמוכה לצידון לבין ארץ צרפת המוזכרת בנבואת עובדיה.