חן למפרט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ שוחזר מעריכות של 79.178.9.234 (שיחה) לעריכה האחרונה של בקרה וייעוץ |
||
שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
'''חן למפרט''' (נולד ב[[תל אביב]], [[1957]])
למפרט עוסק מזה שנים רבות בעבודה עם ילדים ובני-נוער במצוקה, מלמד באקדמיה ובסמינרים למורים, וספריו מתפרסמים ברחבי-העולם. ייחודה של תפישתו החברתית בהיקפה הנושאי הרחב (מ[[בודהיזם]]-קדום ועד [[מרקסיזם]]; מ[[מיסטיקה]] וחקר-הדת, ועד ל[[אקטיביזם]] חברתי רדיקלי); ובאופן המיוחד שבו הוא מציג את הרלוונטיות של תאוריה-ביקורתית בעידן ה[[פוסטמודרניזם|פוסט-מודרני]]. עבודת הדוקטורט שלו הוגשה בשנת 1996 בנושא: "הפילוסופים של המיסטי".
שורה 10:
חן למפרט נולד ב[[גבעתיים]] ב-1957, בן להורים יוצאי-קיבוץ. אביו, נמרוד למפרט, היה לאחת מדמויות המפתח ב[[פרשת כפר קאסם]] ב[[שנות ה-50]], כאשר בתור קצין ב[[משמר הגבול]] סירב לתת הוראה לפתוח באש על אזרחים ומנע הרג של חפים מפשע. עדותו במשפט בעקבות הפרשה היוותה את אחד היסודות להגדרה המשפטית של "[[פקודה בלתי חוקית בעליל]]". דודתו היא הפסיכולוגית האבולוציונית פרופ' [[עדה למפרט]].
משנת 1980, לאחר סיום לימודיו התיכוניים ושירותו הצבאי, החל לעבוד כמדריך-חבורות-רחוב בדרום תל אביב, ולאחר מכן במגוון של תפקידי ריכוז, הנחייה וניהול עם ילדים, בני-נוער ונפגעי-סמים, בשכונות-מצוקה ועיירות-פיתוח. במקביל, סיים את לימודיו האקדמיים בפילוסופיה השוואתית ובחקר-תרבויות באוניברסיטת תל אביב. למפרט הפך למרצה מבוקש באקדמיה, ומפרסם ספרים חשובים, אך העדיף את העבודה החברתית-חינוכית, על פני קריירה אקדמית{{הערה|1=ראיון ב"חוצה ישראל", מרץ 2008 }}
לפני כעשר שנים הקים, יחד עם גדי אבידן, את "הרשת החברתית של תוכנית-קרב", אותה הם מנהלים במשותף עד היום. הרשת פועלת למאבק במצוקתם של ילדים באמצעות "חונכות-גנרטיבית"{{הערה|1=''חינוך אמפתי כבקורת הניאוקפיטליזם'', עמ' 226-105}} – מודל ייחודי של יצירת שנוי באמצעות הקשר מבוגר-ילד, שפיתחו למפרט ואבידן, ושנסמך על התאוריה החברתית והאפיסטמולוגיה שמציע למפרט בכתביו. החונכות הגנרטיבית נלמדת ומיושמת במקומות שונים בארץ ובעולם, ונדמה שמדובר במודל אפקטיבי ליצירת שינוי חינוכי-חברתי{{הערה|1=www.karev.org.il
שורה 24:
תיאורית החמלה הרדיקאלית היא בעלת השלכות חשובות במדעי-החברה, חינוך וטיפול, אך גם בחקר-הדת והתאולוגיה, משום שהיא "מפקיעה" את מושג החמלה מתחום הדת, ומציגה אותו כתכונה אנושית אוניברסלית{{הערה|1=Katzenstein, J.C.,"Compassion Democratized: A Study in Secular Faith", in ''Mitleid'', Mohr siebeck, ''Religion in philosophy and Theology'' 28, pp 67-98}}
'''פילוסופיה של החינוך:''' בספרו האחרון שהתפרסם בעברית (''חינוך אמפתי כבקורת הנאו-קפיטליזם'',
==ספריו==
| |||