אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ @26070714 שחזור הבוט - לגרסא של משתמש:KotzBot |
זמן רב ללא מקור |
||
שורה 36:
'''אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו''' היא [[אנציקלופדיה]] בעריכתו של [[דוד תדהר]] המונה 19 כרכים ובהם 6,000 ערכים, המכילים חומר [[ביוגרפיה|ביוגרפי]] על אודות אישים [[יהודים]] שסייעו בבניית [[ארץ ישראל]] למן המחצית השנייה של [[המאה ה-19]] ואילך. הכרך הראשון פורסם ב-[[1947]] והחומר אליו נאסף מספר שנים קודם לכך. הכרכים יצאו בערך אחד לשנה מאז [[1947]].
מטרתו של תדהר בכתיבת האנציקלופדיה הייתה איסוף חומר ביוגרפי על חלוצי [[היישוב]] ולהספיק לכתוב את החומר בטרם יילכו לעולמם. תדהר שלח אלפי שאלונים לצאצאי האנשים אשר הוגדרו על ידיו "חלוצי הישוב ובוניו" וביקש פרטים עליהם ועל מעשיהם. בנוסף לכך, ליקט פרטים על האישים לפי הכתובות על [[מצבה|מצבות]] ב[[בית קברות|בתי הקברות]]. תדהר השתמש גם בחומר מחקרי של חוקרים וסופרים אשר סקרו תקופה זו וראיין את "זקני הדור נושאי הזכרונות ועדי ראייה ושמיעה למעשים ולעושים" שהיו עדיין בחיים בעת חיבור ספרו.{{הערה|1=מקור: [http://tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/13 כרך ראשון, עמ' 13].}}
תדהר לא המתין לסיום איסוף כל החומר לשם כתיבת האנציקלופדיה והפצתה. הייתה לכך גם סיבה כלכלית: לא היה בידו תקציב מספיק להפקת אנציקלופדיה מלאה בבת אחת. לפיכך, כאשר אסף נתונים מספיקים, כתב את הכרך הראשון וקיבל תרומות ממשפחות האישים עליהם כתב עבור הוצאת הכרך. אישים ידועים נכללו באנציקלופדיה על פי החלטתו של תדהר (ואף זכו לכרך של האנציקלופדיה שבו נכללו ללא תשלום), אולם תדהר היה מוכן לכלול באנציקלופדיה אנשי יישוב אחרים תמורת תשלום מינימלי של 5 [[לא"י]] (סכום לא גבוה באותה עת), ומי שסירב לשלם מינימום זה לא נכלל באנציקלופדיה.{{הערה|1=לפי [[אלי אשד]], [https://no666.wordpress.com/2007/06/09/%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%95-%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%95-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%9F/ כולם היו ילדיו: על ירון גולן], 9 ביוני 2007.}} בראשית הכרך הראשון פרסם קול קורא לקוראים בו ביקש כי יכתבו לו אילו ערכים חסרים. כמו כן הפציר בבני משפחה, שלדעתם אחד מבני משפחתם שייך לחלוצי היישוב ובוניו ושמו לא הופיע באנציקלופדיה, כי יפנו אליו וימסרו מידע. לאחר שהפיץ את הכרך הראשון, המשיך באותה שיטה, פנה לאיסוף נתונים נוספים, אסף תרומות והוציא לאור כרכים נוספים, אשר כללו גם עדכון ערכים קיימים. בכל כרך, החל מהכרך השני, יש מבוא המתאר את החידושים מאז הסתיימה כתיבת הכרך הקודם ועד למועד פרסום הכרך החדש.
| |||