אסתר הרצוג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לתיאוריה וביקורת
שורה 24:
שני נושאים מרכזיים מרכיבים את עבודתה של אסתר הרצוג בהוראה ובמחקר: '''ביורוקרטיה ומגדר'''. שניהם צמחו מתוך [[עבודת שדה]] במרכז קליטה שבו גרו עולים מאתיופיה, במסגרת לימודי הדוקטוראט באנתרופולוגיה, במהלך 1983–1984. מתוך חוויה זו, שבה לקחה חלק פעיל, כ"דיירת" וכ"פקידה" (עוזרת לרכז תרבות), למדה בהדרגה על השפעתם של המנגנונים הביורוקראטיים הגלויים והסמויים על צמיחת קטגוריות, שלתוכן הפקידים שיבצו אנשים ועל פיהן התנהגו. בתהליכים אלו הגדירו אנשים באמצעות זהויות קולקטיביות במושגים של "עלייה", "מגדר", "גיל" ו"משפחה" וגם נבנה מרחק חברתי ריבודי. סוגיית יחסי הכוח בין המינים וצמיחת ה"משפחה", בקונטקסט הביורוקראטי של מרכז קליטה ומערכות שלטון בכלל, התפתחה לאחד ממוקדי התיזה ולשניים מתוך ששת הפרקים בספרה, המבוססים על המחקר: '''הביורוקרטיה ועולי אתיופיה, יחסי תלות במרכז קליטה''' (צ'ריקובר 1998) ובספר: ''Immigrants and Bureaucrats, Ethiopians in an Israeli Absorption Center ,'' Berghahn 1999)  הרצוג פרסמה מאמרים שונים על הקליטה הביורוקרטית של עולי אתיופיה (בכתבי העת: ''בעיות בינלאומית'' 1993; ''Anthropology of the Middle East'' 2010; ''Ethnologie Française'' 2013, בספרים בעריכת א' אבוהב ואחרים 1998, בעריכת ר. יזרעאלוביץ וג' פרידלנדר 1999, ובעריכת ש. ארדנר ופ. מור 2007). השליטה הביורוקרטית על הנשים העולות מאתיופיה נידונה במאמרים שהתפרסמו בכתב העת Gender and Development, 2002), ובספריה (צ'ריקובר, 1998, ברגהאן, 1999).                           
 
את העניין בסוגיית '''התנהגות חברתית בקונטקסט ביורוקראטי''' הרחיבה הרצוג במהלך השנים למחקר על מוסדות ומערכות חינוך ורווחה. מחקר זה התפתח במקביל לפעילותה החברתית, מאז ראשית שנות ה-90, בסוגיית הטיפול של מערכות הסעד והמשפט ב"ילדים בסיכון". בנושא זה פרסמה כמה מאמרים בכתבי עת (''חברה ורווחה,'' 1991; ''[[תיאוריה וביקורת]],'' 1996; ''המרחב הציבורי,'' 2009; Anthropology of the Middle East; 2014), מאמר בספר (בעריכת י' קים ואחרים, 2004); ומאמר נוסף, הקושר בין ביורוקרטיית הקליטה ושילובם של ילדי עולי אתיופיה במערכת החינוך (בספר בעריכת י' דחוח-הלוי, 2004).
 
הרצוג מרבה לעסוק בסוגיות '''מגדר'''. כך, למשל, מחקרה משלב בין "ביורוקרטיה" ו"מגדר" בהקשר של ביורוקרטיית הפיתוח ופרויקטים של קידום נשים במדינות מתפתחות. מחקר זה צמח מתוך עבודתה כיועצת של תה"ל בקיץ 1997, בפרויקט השקיה של החברה באזור הכפרי בנפל. על בסיס האתנוגרפיה שכתבה במהלך העבודה פרסמה את הספר: ''Patrons of Women: Literacy Projects and Gender Development in Rural  Nepal'' (Berghahn, 2011).  וכן מאמר בכתב העת Hagar (2009).