ג'רום דייוויד סלינג'ר – הבדלי גרסאות

משפחת גלאס היא משפחה בדיונית החוזרתשמופיעה בספריםבמספר ובסיפוריםספרים וסיפורים שונים של סלינג'ר. קורות חייה לא מובאות לנו במלואן, אבל ניתן ללמוד עליהן דרך חלקי מידע שאנו מקבליםשמצויים בספרים ובסיפורים שונים. במשפחה שבעה אחים - חמישה בנים ושתי בנות. כל הילדים הם אינטליגנטיים באופן יוצא דופן, ויש דמיון רב בין סגנון הדיבור וההתנהגותוסגנון ההתנהגות שלהם, המוסבר על ידי סלינג'ר בהשפעה הניכרת של האחים הבוגרים יותר על הצעירים. הבן הבכור, סימור, מתאבד לאחר שהוא שב מ[[מלחמת העולם השנייה]]. התאבדותו מתוארת ב"[[יום מושלם לדגי בננה]]". על פי המתואר בספרים האחרים, ניכר כי חייו והתאבדותו משפיעים באופן ניכר על שאר האחים.

הספר "פראני וזואי" מספר על התמוטטות נפשית שעוברת פראני, הבת הצעירה ביותר, ועל אחיה הגדול זואי שעוזר לה להשתקם. הספר "הגביהו את קומת הגג, נגרים" מתאר את האחים הגדולים יותר, לפני ואחרי התאבדותו של סימור ואחריה.

בשנת 1951 יצא לאור התפסן בשדה השיפון, ספרו המצליח ביותר של סלינג'ר. הספר מספר את סיפורו של הולדן קולפילד, מעין "גרסה צעירה יותר" של סימור גלאס, ושיטוטיו בניו יורק לאחר סילוקושסולק מבית הספר שלו. הספר זכה להצלחה מיידית ותורגם לשפות רבות. דעת המבקרים הייתה מעורבת: היו שראו בו ספר מצוין והיו שראו בו ספר באיכות ירודה. בזכות ההומור המיוחד של סלינג'ר וסגנון כתיבתו המושך שמדבר לצעירים, הפך "התפסן בשדה השיפון" לספר פולחן עולמי והפופולריות שלו לא דעכה לרגע מאז הוצאתו לאור. הוא אחד הספרים הפופולריים ביותר בספריות בארצות הברית, אחד המוחרמים ביותר (בשל השפה והתוכן הבלתי הולמים לכאורה) וגם אחדואחד הספרים שנלמדים בבתי הספר (גם ב[[ישראל]]). הספר נמכר עד היום בכ-250,000 עותקים מדי שנה בארצות הברית לבדה. רבים מאמינים שחלקים מהספר הם למעשה [[אוטוביוגרפיה]] של סלינג'ר כנער. תחושת ה[[ניכור|זרות]] וה[[בדידות]] של [[שנות ה-50]] היא נושא מרכזי בסיפוריו של סלינג'ר.

סלינג'ר היה בן לאב [[יהודים|יהודי]] ואם [[גיור|גיורת]] ספק יהודיה, מצב שהוליד בו קונפליקט באשר לקבוצת השתייכותו. סלינג'ר הצעיר חשש למעמדו החברתי - ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] ו[[שנות ה-40 של המאה ה-20|ה-40]] [[אנטישמיות]] גלויה נגד יהודים הייתה דבר שבשגרה בארצות הברית. הדבר הקשה על סלינג'ר, שרצה להתקבל (כנראה בלחץ אביו) ל[[אוניברסיטת ייל]], אך נדחה בשל [[נומרוס קלאוזוס|ההגבלה על מספר היהודים הרשאים ללמוד באוניברסיטה]], שהתקיימה באותם ימים. הדחייה תסכלה את סלינג'ר, שלמד בקולג' אלמוני למדי; אך לימים התגאה בעובדה שלא למד באוניברסיטה שנראה בעיניו צבועה{{הערה|[https://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/biography/Salinger.html אתר Jewish Virtual Library]}}.