העלייה החמישית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לגבעתיים
מ הוספת קישור לכתב המנדט
שורה 18:
 
[[קובץ:michtavhaluz.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מרכז תנועת החלוץ בפולין, לסניף ורבה, העוסק בסידורי עליית החבר יחיאל אוני לארץ, בשנת 1937]]
הבריטים נהגו להעניק [[סרטיפיקט|רישיונות עלייה]] על פי מדיניות ההגירה אותה קבעו. ממשלת ארץ ישראל נדרשה מתוקף סעיף 6 של [[המנדט הבריטי|כתב המנדט]] להקל "על ההגירה היהודית בתנאים נאותים". בפועל הורשו לעלות רק אלו שענו לקריטריונים שהשתנו כל פרק זמן. באמצע [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] היו בתוקף הקריטריונים הבאים:
 
סוג א (1) – בעלי הון של לפחות 1,000 לירות, רשאים היו להיכנס לקונסוליה בריטית כלשהי, בצירוף הוכחת הון, ולקבל [[אשרה (ויזה)|ויזה]]. הוויזה הקיפה גם את אשתו ובנותיו של בעל ההון, וכן את בניו שטרם מלאו להם 18.