ג'רלד לנקסטר הרדינג – הבדלי גרסאות

ב-1936 מונה הרדינג מטעם ממשלת [[המנדט הבריטי]]ת, בהמלצתו החמה של פיטרי, לאוצֵר הראשי של עתיקות [[אמירות עבר הירדן|ירדן המנדטורית]], תואר שהוחלף לימים במנַהל העתיקות של [[ממלכת ירדן]].{{הערה|אף שהרדינג נזכר כ"מנהל מחלקת העתיקות של ירדן", כולל באתר הרשמי העכשווי של מחלקת העתיקות הירדנית, לא היה זה תוארו הרשמי. בתחילה נקרא "'''אוצר''' העתיקות הראשי" של ירדן, ואחרי 1948 – "'''מנהל''' העתיקות של ממלכת ירדן". על מחלקת העתיקות של עבר-הירדן, שנוסדה ב-1928, הופקד מנהל ירדני, לאו דווקא ארכאולוג במקצועו. בתעודת-הזהות הירדנית של הרדינג מ-1948 הוא מוגדר כ"אוצר העתיקות הראשי" של ירדן ובהענקת תואר CBE ב-1957 צוין כמי שכיהן כ"מנהל העתיקות של ירדן". בפתח ספרו מ-1959, "עתיקות ירדן" (''The Antiquities of Jordan'', London, Lutterworth Press, 1959, 1967, p. xi) מאזכר הרדינג עצמו את תפקידיו בירדן במונחים הללו}} משלחתו של סטרקי המשיכה בעבודתה בלכיש, אך בינואר 1938 נרצח סטרקי (בדרכו לחנוכת [[מוזיאון רוקפלר]] ב[[ירושלים]]). אולגה טפנל ו[[צ'ארלס אינג']] {{אנ|Charles Hamilton Inge}} החליטו לסיים את החפירות בלכיש וחזרו ללונדון, והרדינג המשיך בעבודתו בירדן. הם חברו בהמשך דרכם לעיבוד הממצאים ולפרסום דו"ח החפירות. הרדינג היה שותף לפרסום מ-1938 של [[מכתבי לכיש]].{{הערה|Torczyner, H., Harding, G. L., Lewis, A. and Starkey, J. L., ''Lachich I (Tell Ed Duweir). The Lachish Letters''. London: Oxford University Press, 1938 }}