ברכת הלבנה – הבדלי גרסאות

על פי הכתוב במסכת סופרים, ברכת הלבנה איננה ברכה העומדת לבדה, אלא [[טקס]] שה[[ברכה]] עומדת במרכזו. כך עם השנים נוספו לנוסח ברכת הלבנה אמירת מזמורי [[תהילים]], ואצל יהודי אשכנז, גם תפילת [[עלינו לשבח]] ו[[קדיש יתום]] (כאשר יש מניין). נהוג להסביר את אמירת תפילת עלינו לשבח כדי שלא ייראה הדבר כאילו מתפללים לירח, ועל כן מוסיפים תפילה זו שבה מודגש עניין העבודה לה' לבדו. עם זאת, בשאר העדות אומרים רק [[קדיש]], ללא [[עלינו לשבח]]. מנהג [[חסידות סלונים|חסידי סלונים]] לאמרה כחלק מ[[תפילת ערבית]] לפני עלינו לשבח, וכן שהקדיש בסופה לא יהיה קדיש יתום.{{הערה|1=כמנהגם גם בקדיש שלאחר [[ספירת העומר]] ו[[לכה דודי]].}} כיום נהוג לרקוד בסיום ברכת הלבנה, בשירת 'טובים מאורות' שמלותיה לקוחות מהפיוט [[אל אדון]]. מנהג בקרב קהילות [[גאורגיה]], בסיום הקדיש לומר קטע הפותח במילים:" כדנא תאמרון להום...", ולאחר מכן לחזור לבית הכנסת לעמוד לפני ההיכל ולזמר " אל אדון על כל המעשים...".

 

 

בעקבות משימות [[תוכנית אפולו|אפולו]] התעורר קושי [[פילוסופיה יהודית|דתי-הגותי]] באמירת המשפט "כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך, כך לא יוכלו אויבי לנגוע בי לרעה", הנהוג להאמר מדי חודש בברכת הלבנה, תוך דילוג וקפיצה סמלית של המתפללים לעבר הירח כדי להביע את חוסר היכולת לגעת בה. יש שפטרו את הקושי ופירשו שכוונת המשפט היא שאין ביכולת האדם להגיע אל הירח באמצעות ה"ריקוד" והקפיצה כנגדו, אך לא שאין באפשרות האדם כלל להגיע אל הירח.{{הערה|1=הרב [[מנחם מנדל שניאורסון]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/27/10213 אגרות קודש, כז, אגרת י'ריג].}} רבנים אחדים הוסיפו וציינו שמדובר בלשון [[רטוריקה|ציורית]]-[[פיוט]]ית שבאה לעורר ולרגש את המתפלל על ידי הבעת הרעיון של מורכבותו וגודלו של היקום, שאין בכוח האדם עצמו להגיע אליו ללא המערכות המורכבות שבתחנות החלל.{{הערה|1=הרב [[יצחק זילברשטיין]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49711&pgnum=495 חשוקי חמד]}}{{הערה|1=[http://www.kipa.co.il/ask/show/79122-%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94 ברכת הלבנה], באתר כיפה}} אולם הרב [[שלמה גורן]] לא הסתפק בזה, ושינה את נוסח הברכה בסידורי [[צה"ל]] ל"ואיני נוגע בך", כפי שנאמר בנוסח המקורי ב[[מסכת סופרים]].